תא"מ 56446-02-15 לבידי זהב שווק לבידים בע"מ נ' פלסט ואח'

עניינה של תביעה זו היא נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 15.9.14.

לטענת עדת התובעת, גב' רוזן נחמה, עת נסעה בנתיב הימני בכביש 531 מכיוון כפר סבא מזרחה לכיוון מחלף חורשים, רכב הנתבעים סטה למסלולה פגע ברכב התובעת הדף אותה למעקה הבטיחות שבצד ימין.

לטענת נוסע שנסע ברכב הנתבעים, מר אורי סנדר (נהג רכב הנתבעים סיעודי ולא יכול היה לבוא ליתן עדות), נהגת רכב התובעת נסתה להשתלב בכביש ופגעה בחלק האחורי של המשאית.

לאחר ששמעתי את העדויות האמורות מצאתי להשית אחריות על שני הנהגים המעורבים בתאונה, כך שחלקו של נהג רכב הנתבעים הוא בשיעור של 75% וחלקה של נהגת רכב התובעת הוא בשיעור של 25%. ואפרט.

1.מצילומים שנערכו במקום עולה כי התאונה לא ארעה בהשתלבות כלשהי. כך שיש לשלול את טענת עד הנתבעים.

2.עדותה של נהגת רכב התובעת היתה מהימנה עליי, והיא חסרת כל אינטרס בתובענה.

3.עד הנתבעים העיד כי לא ראה את רכב התובעת עד לפגיעה, לא הסתכל במראה, כך שלא ברור כיצד הסיק כי היא הגיעה מהשתלבות. כל שידע העד לספר הוא על השתלשלות העניינים לאחר התאונה ומיקומה (שאותו גם ניתן היה ללמוד מהתמונות).

4.סביר יותר כי המשאית של הנתבעים שביקשה לפנות ימינה בהמשך הדרך לכביש 6, ומעצם היותה משאית, ביקשה לעבור לנתיב הימני בו נסע רכב התובעת, וככל הנראה נהג רכב הנתבעים, שכאמור לא הגיע להעיד בשל מצבו הגופני, לא שם לבו לרכב התובעת.

5.לא ברור מה ראה נהג רכב הנתבעים עת ביקש לעבור נתיב (בשל אי התייצבותו לעדות לנוכח מצבו הרפואי).

6.למרות כל האמור יש להטיל אחריות גם על נהגת רכב התובעת, וזאת מאחר שהעידה שלא שמה ליבה למשאית הנתבעים עת סטתה. נהג אינו יכול לנסוע ללא שימת לב וזהירות נדרשים. אני קובעת כי היה על נהגת רכב התובעת לשים לבה אל המשאית בעת סטייתה אל נתיב נסיעת רכב התובעת ולכל הפחות לנסות למנוע התאונה.

סוף דבר

על הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

1.         סך של 14,680 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת השמאית (נזק כולל ירידת ערך).

2.         סך של 1,850 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת השמאית (עלות חוו"ד שמאית).