תא"מ 55912-02-16 אפנס ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 2 למבוטחה, התובע 1, ובגין הפסדים שנגרמו לתובע 1 בשל הפעלת הפוליסה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 12.10.2015 בין כלי רכב, מ"ר 63-980-71 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 16-997-70 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "האופנוע") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעיד נהג האופנוע. יוטעם כי נהג רכב התובעים לא התייצב לדיון בטענה כי לא חש בטוב, אולם לאחר שבית המשפט סירב לדחות את מועד הדיון מאחר, שבין היתר, לא צורפה כל אסמכתא בעניין, ב"כ התובעים ביקש לנהל את הדיון חרף היעדרותו של הנהג מטעמו.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדות מטעם הנתבעת, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מעד הנתבעת במהלך חקירתו בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אין חולק כי רכב התובעים נסע לפני האופנוע עובר לתאונה.