תא"מ 55699-12-12 אודי שושני ביטוחים 514629559 נ' פלג

בפני בקשת התובעת לבטל החלטה למתן רשות להתגונן אשר ניתנה בנובמבר 2013, בהעדר התייצבות התובעת.

לטענת התובעת יש להורות על ביטול ההחלטה שניתנה, מאחר שהזמנה לדיון כלל לא נמסרה לה והיא לא ידעה על הדיון.

על פניו, אין טעם להורות על ביטול ההחלטה למתן רשות להתגונן אלא אם קיים סיכוי שלא תינתן לנתבעת הרשות להתגונן.

על מנת שבית המשפט יוכל לשקול את השאלה התייצבו הצדדים לדיון בפני, והנתבעת נחקרה על תצהירה. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

משכך, ביכולתי לבחון את הבקשה לביטול ההחלטה כאילו דנתי בשאלת מתן הרשות להתגונן מלכתחילה.

ב"כ התובעת הצביעה על הסתירות ועל הכשלים בגרסת הנתבעת, כפי שעלו בחקירתה. לעמדתה, טענות הנתבעת אינן הגיוניות והן מעידות על גרסה שקרית שכל מטרתה להמנע מתשלום החוב הנתבע.

ב"כ הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי התובעת מתנהלת בחוסר תום לב ביחס לגביית החוב הנטען ולהתנהלות מול הנתבעת וכי יש ליתן לנתבעת את הרשות להתגונן שניתנה לה בהחלטתו הקודמת של בית המשפט.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).