תא"מ 55682-11-14 ר.י.מ יזמות ופיתוח עיסקי בע"מ נ' דגן

לפני תביעה בסדר דין מהיר, אשר נדונה תחילה כהתנגדות לביצועו של שטר.

ביום 27.5.15 התקבלה, בהסכמה, ההתנגדות ותוקן שם התובעת.

בין הצדדים התנהל הליך נוסף (תא"מ 43522-07-14 (שלום ת"א)) וביום 4.11.15 ניתן בו פסק דין (כב' הש' יריב) שחייב את התובעת (הנתבעת בהליך הנוסף) לשלם לנתבעת (התובעת, עם אחר, באותו הליך) פיצוי בגין רשלנות בעת קיום אירוע של הנתבעת. פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות לדיון של התובעת.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה יינתן פסק הדין בתיק שלפני לאחר שיוגשו סיכומים ובהסתמך על המצוי בתיק (ובכלל זה פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב), ללא התדיינות.

סיכומי התובעת והנתבעת הוגשו, והתובעת נמנעה מהגשת סיכומי תשובה (ור' החלטה מיום 11.8.16). משכך, הוחזר התיק לעיוני ולמתן פסק דין.

לטענת התובעת, במאי 2014 נכרת בין הצדדים הסכם לקיומו של אירוע באולם האירועים המפעילה התובעת. באותו מעמד שולמה מקדמה ונמסר שיק בטחון, ללא סכום.

האירוע התקיים ביוני 2014, כאשר לקראת סופו התרחשה הפסקת חשמל ועם סיומה התחדש האירוע כמתוכנן.

לאחר האירוע דרשו הנתבעת ובן זוגה, במכתב, פיצוי מן התובעת על הנזק שנגרם בשל הפסקת החשמל. דרישה זו נדחתה על ידי התובעת, שהודיעה כי בכוונתה להפקיד את השיק שבידיה. סכום השיק נקבע על פי חישוב מחיר המנות, שירותי מזיגה והפעלת ילדים, ובניכוי סכום המקדמה (ס' 11 לסיכומי ב"כ התובעת).

השיק הופקד וחזר מחמת העדר כיסוי מספיק ומתן הוראת ביטול.

התובעת מפנה לתביעת הנתבעת ובן זוגה (ההליך הנוסף הנזכר לעיל, בבית משפט השלום בתל אביב) וטוענת כי הן בתביעה עצמה והן בפסק הדין שניתן לא בוטל ההסכם בין הצדדים.

לטענת התובעת, ההליך הנכחי הוא תביעה שטרית בטענת התנגדות של כשלון תמורה מלא או חלקי, כאשר למעשה אין הנתבעת יכולה לטעון לכשלון תמורה מלא, וכי משנפסקו לטובת הנתבעת פיצויים בהליך הנוסף ממילא אין לנתבעת כל טענת הגנה בפני התביעה השטרית.