תא"מ 55471-12-11 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' מדרשת שדה בוקר בנגב (חל"צ)

מונחת בפניי תביעה שבה עותרת אלבר ציי רכב (להלן "התובעת") לחייב את מדרשת שדה בוקר בנגב (להלן "הנתבעת") בסך של 19,919 ₪ בגין שירותים שניתן לה, השכרת מכוניות ותחזוקתם. מנגד מעלה הנתבעת טענת קיזוז בסך של 9,754 ₪ בגין תשלומים ששולמו לתובע שלא כדין.

לב ליבה של מחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם הנתבעת הפרה את הסכם בניהם בכך שלא שילמה את יתרת החוב שנצברה לה במהלך השנים. והאם שיעור חוב זה נוצר שלא כדין ובחוסר תום לב.

פתח דבר והשתלשלות העניינים

1. ביום 13.3.2001 נחתם בין התובעת לנתבעת הסכם להשכרת ארבעה כלי רכב שונים לתקופות קצובה (להלן "הסכם"). נספח א' להסכם צורף מפרט ההזמנה לכל אחד מכלי רכב בפני עצמו, מכלול תנאים שונים לגבי נוהלי התשלום והפיקדונות.

2. במעמד חתימת הסכם חתמה הנתבעת על הוראת קבע ובה התובעת חייבה את חשבונה מעת לעת.

3. בתאריך נובמבר 2010, הנתבעת ביטלה את הוראת קבע משגילתה לשיטתה כי התובעת גבתה תשלומים ביתר שאת שלא כדין, ומכאן הורתה לה תביעה דנן.

    

    

   טענה מקדמית