תא"מ 55453-12-15 מוסך ג'.ג. המשפצים בע"מ ואח' נ' מנקר ואח'

בפניי בקשתו של הנתבע שכנגד 2 לסילוק התובענה שהגיש כנגדו הנתבע והתובע שכנגד וזאת הן בשל כך כי התובענה הוגשה בניגוד לדין והן בשל היעדר יריבות

מנגד, מונחת בפניי בקשתו של הנתבע והתובע שכנגד להורות על העברתה של התובענה לפסים של סדר דין רגיל.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ואף כי סבורני כי הצדדים השחיתו זמנם לריק בעניין פעוט יחסית, החלטתי להיעתר לבקשתו של הנתבע שכנגד 2 בחלקה ולדחות את בקשתו של הנתבע והתובע שכנגד וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע תובענה כספית.

2. הנתבע והתובע שכנגד הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד וכלל כנתבע גם את הנתבע שכנגד 2.

3. הנתבע שכנגד 2 טוען כי אין בינו לבין הנתבע והתובע שכנגד יריבות שכן "כל תפקידו של הנתבע שכנגד מתמצה בלהגיע למוסך, לראות את הנזק ולהעריך אותו וכך עשה".

4. סבורני כי תיאור זה אינו שולל את הצורך לברר את טענותיו של הנתבע והתובע שכנגד לגופן. בדיקתו של הרכב ע"י הנתבע שכנגד 2 מקימה לו חובה מקצועית גם כלפי הנתבע והתובע שכנגד וזהו, ביו היתר, עניינה של התובענה שכנגד.

5. לפיכך, הטענה להיעדר יריבות נדחית.

6. להבדיל, טענת הנתבע שכנגד 2 באשר להגשת התובענה שכנגד בניגוד לתקנה 214 לתקנות דינה להתקבל ולו מהטעם הלשוני.

7. אין חולק כי התקנה האמורה אינה משאירה מקום לשיקול דעת בעניין צירופם של בעלי דין שאינם בעלי הדין בתובענה המקורית.

לטעמי, הניסוח הדווקני של התקנה מחטיא את המטרה שעמדה לנגד עיניו של המחוקק והיא ייעול ההליכים ומניעת סרבולם.

8. יש היגיון של ממש בכך כי כתב תביעה שכנגד המוגש במסגרת תובענה בסדר דין מהיר לא יעבור את הסכום שנקבע בתקנות בהליך זה אולם כשלעצמי לא ראיתי מדוע צירופו של נתבע נוסף הוא שיביא בהכרח לסרבול ההליך.

דווקא האפשרות של הגשת תובענה נפרדת והעיסוק האפשרי בשאלת איחודה של זו עם התובענה שבפניי הוא שחותר תחת הצורך לייעל את ההליך.

9. עם זאת, לשון התקנה היא ברורה וחובה עלינו לכבד את שקבע המחוקק, גם אם קביעה זו פוגעת בשיקול הדעת השיפוטי.

סברתי כי חרף הזכויות הדיוניות העומדות לרשותו על הנתבע שכנגד 2 לשקול מחדש את עמדתו, כאמור בהחלטתי מיום 24.04.2016, אולם הנתבע שכנגד 2 עומד על טענתו וזו זכותו כמובן.