תא"מ 55372-12-11 פרץ נ' טולדנו ואח'

1.זוהי תביעה כספית ע"ס 34,000 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעים, בגין כספי הלוואה אשר ניתנו על ידו לנתבעים ולא הוחזרו לו.

בעלי הדין וטיעוניהם:

2.התובע והנתבע מס' 1 (יקרא להלן: "הנתבע"), הם חברים טובים מזה שנים רבות. הנתבעת מס' 2 (תיקרא להלן: "הנתבעת"), הינה כיום גרושתו של הנתבע ובמהלך התקופה הרלבנטית לתביעה היתה רעייתו.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 30.6.11 קיבלו הנתבעים מן התובע הלוואה בסך 35,000 ₪ למטרת רכישת כלי רכב. בין הצדדים סוכם כי ההלוואה תוחזר על ידי הנתבעים לתובע תוך חודש ימים ולא יאוחר מיום 30.7.11. דא עקא, שביום 28.7.11 החזירה הנתבעת לתובע, על חשבון ההלוואה, סך של 1,000 ₪ ומלבד הסכום האמור לא הוחזרו סכומים נוספים כלשהם.

בנסיבות המתוארות לעיל, נותרו הנתבעים חייבים לתובע, בגין החזר הלוואה, סך של 34,000 ₪ אותו תובע התובע מן הנתבעים ביחד ולחוד בתיק זה.

4.כאמור, הנתבעים שהיו בזמנים הרלבנטיים לעובדות כתב התביעה בני הזוג, התגרשו זה מזה ודרכיהם נפרדו. בנסיבות, הגישו השנים כתבי הגנה נפרדים מטעמם ובמסגרתם העלו טענות הגנה שונות.

5.הנתבע, בכתב הגנתו, אישר קבלת ההלוואה מן התובע ואישר את סכומה (35,000 ₪), עם זאת, הוסיף הנתבע וטען כי הנתבעת היא זו שהתחייבה ליטול את ההלוואה מן התובע ולהחזיר לו את סכומה תוך 3 חודשים. אחרי חודשים, טען הנתבע, החזירה הנתבעת לתובע סך של 1,000 ₪ ומאז היא ממאנת להחזיר לתובע יתרתה הבלתי מסולקת של הלוואה.

בכתב הגנתו הנ"ל הוסיף הנתבע וציין כי במועדים האמורים ולמעשה גם היום, הוא מוכרז כחייב מוגבל באמצעות בלשכת הוצאה לפועל ובנסיבות אלו הוא חסר אמצעים ואין באפשרותו ליטול הלוואה. משכך הם פני הדברים, טען הנתבע, מן הראוי כי הרכב שכספי ההלוואה שימשו לצורך רכישתו, יועבר לבעלות התובע שמוכן לקבלו בתמורה לכספי הלוואה שנתן לנתבעים ולא הוחזרו לו.

6.הנתבעת בכתב הגנתה כנגד התביעה הכחישה את טענותיהם של התובע והנתבע נגדה ועתרה לדחיית התביעה נגדה במלואה. בנוגע לתביעה, טענה הנתבעת, כי מדובר בתביעה שמטרתה אחת – הפקת רווחים שלא מגיעים לנתבע.