תא"מ 55352-03-16 מחאגנה נ' מחאמיד ואח'

1.ביום 13/06/2017 הגישו הצדדים לבית־המשפט הודעה על הסכם פשרה לפיה הוסכם כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת מס' 2, ישלמו לתובע סכום כולל של – 4,674 ₪ לסילוק התביעה בפשרה. בהתאם לפירוט שבהסכם הפשרה הסכום האמור מורכב מפיצוי בסך של – 2,800 ₪, החזר אגרה בסך של – 374 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של – 1,500 ₪. עוד באותו יום ניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק־דין.

2.ביום 04/07/2017 הגיש ב"כ התובע בקשה ממנה ניתן להבין כי אצל הנתבעת הוטלו עיקולים על כספי התובע לטובת צד שלישי (שזהותו לא נודעה). לפיכך, הוא ביקש כי בית־המשפט יורה שהעיקול לא חל על מרכיב שכ"ט עו"ד שבסכום הפשרה וכי על הנתבעת מס' 2 לשלם מרכיב זה לב"כ התובע חרף קיומו של העיקול.

3.הוריתי על הגשת תגובת הנתבעת מס' 2, וזו אכן הגישה תגובתה ובמסגרתה הודיעה שהיא משאירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית־המשפט.

4.לאחר עיון בבקשה ועל אף היעדר התנגדות מצד הנתבעת מס' 2 למבוקש בה, חוששני שאין בידי להיעתר לה.

5.כידוע, "עם אישור הפשרה גמר בית המשפט את מלאכתו, ואין לבוא אליו עוד לשם ביצועה, אלא במידה שנקבע הדבר בפשרה עצמה" [רע"א 9442/00 – שמשון קידוחים ובניין בע"מ נ' אלגד חברה להנדסה ולבין בע"מ ואח', פ"ד נה(4), 289, בעמ' 292 ג' – ד'. ראו גם ספרו של המנוח ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעית, תשנ"ה-1995), בעמ' 549; וכן ע"א 427/89 – מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ' מאיר מרחב ואח', פד מו(4), 86, בעמ' 91 ה' – ו'].

6.הדבר נובע מעקרון "גמר המלאכה" אשר "מחייב את בית המשפט שלא לשוב ולדון במחלוקות בין הצדדים לאחר שקם מכיסאו, אלא במסגרת הצרה והדווקנית של תיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט או במסגרת הבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל. סמכות תיקון הטעות מתייחסת לטעויות טכניות בלבד כגון טעות לשון, טעות בחישוב או הוספת דבר באקראי, ואינה מסמיכה את בית המשפט לעסוק בעניינים מהותיים, לגרוע אותם או לתקנם" [רע"א 9567/10 – רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' Schiff R.E. International Corp ואח', תק-על 2011(3), 4295 (25/09/2011), בסעיף 10. ראו גם: ע"א 7774/11 – עמותת ז.פ.  ואח' נ' לוי רמות עבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ  ואח' (פורסם במאגרים, 27/01/2013), בסעיף 4; רע"א 797/15 – פלוני נ' עיריית תל אביב-יפו (פורסם במאגרים, 12/02/2015); וכן ע"א 4641/94 – רן כהן ואח' נ' עירית תל־אביב־יפו ואח', תק-על 96(3), 477 (04/09/1996)].

7.לפיכך, עם אישור הפשרה על־ידי בית־משפט זה גמר בית־המשפט את המלאכה ואין עוד בידו הסמכות לדון בבקשת ב"כ התובע משאין היא נכנסת למסגרת המצומצמת של תיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.

8.אוסיף ואציין כי מאחר והלכה למעשה מטרת הבקשה היא להגביל את צו העיקול, הרי שעל־פניו הסמכות לדון בבקשה מסורה לערכאה שהוציאה את צו העיקול, ובגדרה יש לאפשר לנושה שלבקשתו הוטל העיקול על כספי וזכויות התובע דכאן, להגיב לבקשה כחלק מזכות הטיעון המוקנית לו מאחר וקבלתה משליכה ומשפיעה במישרין על זכויותיו.