ארגמן מתכת בע"מ נ' אופיס גולדן ליין ריהוט משרדי בע"מ

לפני בקשת המבקשת ("הנתבעת") לפסול עצמי מלישב בדין, זאת בעקבות הצעת פשרה שהועלה על ידי ואשר מצאה את ביטויה בפרוטוקול הדיון מיום 10.1.2018.

מדובר בישיבה מקדמית בסדר דין מהיר, אשר התקיימה במועד האמור, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

בהסכמת הצדדים התקיים דיון מחוץ לפרוטוקול, במהלכו שיקפתי לכל אחד מן הצדדים את חוזקותיו וחולשותיו בתיק, זאת בשים לב לחומר הראיות שהוגש עד כה, לנטלים המוטלים על כל אחד מן הצדדים וליתר השיקולים הצריכים לעניין, תוך שהובהר לצדדים כי מדובר בהערות ראשוניות בלבד, אשר עשויות להשתנות בעקבות חקירת העדים.

במסגרת זאת הוצעה על ידי לצדדים הצעת פשרה, אשר לטעמי היה בה כדי להוות קניית סיכון וסיכוי לכל אחד מן הצדדים במועד זה, טרם נתבררה התביעה לגופה. בהתאם לכך הוצע כי לסיום המחלוקת תתקבל התביעה בשיעור של כ-75% תוך פריסה נוחה של התשלומים.

בנסיבות העניין סברתי כי לא יהיה זה נכון, כי תתקבל החלטה על אתר מטעם הנתבעת לדחיית ההצעה, לפיכך יעצתי לנתבעת לשקול את ההצעה מספר ימים נוספים ולעדכן את בית המשפט.

הנתבעת סבורה כי האמור לעיל מלמד על כך שדעתי נעולה באשר לתוצאות ההליך וכי איני נתון עוד לשכנוע. לפיכך סבורה הנתבעת כי מתקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט המצדיק את פסילתי.

לאחר ששקלתי את טענות הנתבעת, מוצא אני לדחות את הבקשה.

סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984קובע כי: "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

נפסק לא אחת, כי ניסיון מטעם בית המשפט להביא את הצדדים לידי פשרה בעת הדיון אין בו כשלעצמו כדי להצביע על משוא פנים ואין לראות בו נקיטת עמדה לגופו של ההליך (ר' למשל ע"פ 2749/14 ברק גאון נ' מדינת ישראל [נבו, 2014].

בעניין ע"א 3025/14 נגריית יצחק חסיד ובניו בע"מ נ' אברהם בן יעקב ניב, [נבו, 2014) נאמר כך:

"כבר נפסק בעבר כי עצם העובדה שבית המשפט ניסה להביא להסכמה כדי לסיים את ההליך, אינה מצביעה על גיבוש דעה מוגמרת באותו עניין, גם כאשר ההצעה מועלית בשלב ההוכחות (למשל, ע"א 1422/14 סרור נ' עיריית רמת גן (24.3.2014); יגאל מרזל, בעמ' 180-178). בסמכותו הטבועה של בית המשפט לנהל את הדיון ולהציע הצעות, לרבות הצעות פשרה לסיום המחלוקת שלפניו, מתוך רצון לחסוך במשאבים של בעלי הדין ובזמנו של בית המשפט. לכן, אין בעצם העלאת ההצעה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים המקים עילת פסלות"

כאמור, הובהר לצדדים בעת הדיון שהתנהל בהסכמת הצדדים מחוץ לפרוטוקול, כי הצעת הפשרה אינה קובעת מסמרות ואיננה נועלת את דעתי, וכי מדובר בקניית סיכונים העולה בשלב זה בלבד מתוך החומר שבפניי, זאת בטרם נחקרו העדים. עוד הובהר כי עם שמיעת העדויות עשויים הדברים להשתנות לצד זה או אחר.

למען הסר כל ספק, אבהיר כי בעניינו של תיק זה, לא גיבשתי כל דעה נחרצת וכי דעתי אינה נעולה. לפיכך אין בנסיבות אלו כל חשש ממשוא פנים בניהול המשפט.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

זכות ערעור בהתאם להוראות תקנה 471ג לתקנות סדר הדין האזרחי-1984. ככל שיוגש ערעור כאמור, תוגש במקביל הודעה לתיק זה.

ת.פ. ליום 18.2.18

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: