תא"מ 55056-02-14 נסאר נ' אבראהים

זוהי בקשת התובע/המבקש לביטול פסק דין שניתן ביום 5.6.14 לפיו נמחקה התביעה לאחר שלא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו בהתאם להחלטות קודמות.

המבקש הגיש כנגד המשיב בקשהלביצוע שיקים בלשכת ההוצאה לפועל תובענה בסכום כולל של כ- 70,000 ש"ח. כב' הרשמת עופר (כתוארה אז) בהחלטתה מיום 27.2.14 העניקה למשיב רשות להתגונן וחייבה את המבקש, בין היתר, להגיש תצהיר עדות ראשית בתוך שלושים יום ממועד ההחלטה.

משלא הוגש התצהיר במועד שנקצב לכך ואף לא במסגרת אורכה נוספת שניתנה ביוזמת בית המשפט - נמחקה התביעה.

בבקשה לביטול פסק הדין ובתצהיר התומך שהוגש על ידי ב"כ המבקש נטען כי עקב פציעה ממנה סבל ב"כ המבקש בעת הרלבנטית לא הוגש התצהיר במועד שנקצב לכך. עוד נטען כי למשיב אין טענות הגנה של ממש וכי יעילות הדיון והחיסכון בהוצאות מצדיקים ביטול פסק הדין.

לבקשה צורפו מסמכים רפואיים של ב"כ המבקש מיום 11.5.14 ואילך.

המשיב בתגובתו טוען כי הפציעה הנטענת אירעה זמן רב לאחר המועד שנקצב מלכתחילה להגשת התצהיר וכי ב"כ המבקש כלל לא פנה אליו בבקשת אורכה או בכל בקשה אחרת לה הוא מעריך כי היה נענה בנסיבות העניין. עוד נטען כי ממילא אופי הפגיעה אינו כזה המצדיק אי הגשת מסמכים או לכל הפחות בקשות מתאימות להארכת מועד. משכך, עותר המשיב לדחיית הבקשה או לחלופין לחיוב המבקש בהוצאות.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה – דין הבקשה להתקבל.

אמנם, בעלי הדין נדרשים למלא אחר הוראות בית המשפט במלואן ובמועד על מנת להביא לבירור התביעה באופן יעיל ומהיר. מחדל המבקש הביא לבזבוז זמנו של בית המשפט ולהוצאות לצד שכנגד.

ואולם, לא בנקל תיחסם דרכו של בעל דין בבירור ענייני של תביעתו. הגם שיש טעם רב בטענות המשיב לגבי ההנמקה שהוצגה בשים לב למועד הפציעה של ב"כ המבקש אל מול המועד המקורי שנקצב להגשת התצהיר הרי שאין בהתנהלות כדי לעלות כדי זלזול בהליכי בית המשפט באופן המצדיק אי היעתרות לבקשה. ממילא בהתחשב בכך שפסק הדין הורה על מחיקת התביעה בלבד הרי שהגשתה מחדש תביא לבזבוז זמן שיפוטי נוסף ולהוצאות מיותרות גם למשיב.

משכך, איזון מתאים בין הפן הדיוני והפן המהותי בנסיבות מקרה זה יוגשם על ידי ביטול פסק הדין תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב.

אשר על כן אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 5.6.14 בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך 700 ₪, וזאת ללא קשר לתוצאת ההליך העיקרי.

הרבה לפנים משורת הדין בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.