קשר רנטאקר בע"מ נ' כפכפי ואח'

בפניי תביעה בגין נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 08.03.2015.

בהתאם להסכמת הצדדים ולסמכותי לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכב הגעתי לכלל לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים באופן הבא: הנתבעת 1- 70%, נהגת רכב התובעת - 30%.

אין מחלוקת כי התאונה ארעה במהלך נסיעת רכב הנתבעות לאחור. כך גם אישרה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בעדותה. קיימת מחלוקת בשאלה האם רכב התובעת הוסע בניגוד לכיוון התנועה, עת נכנס לתחנת הדלק מנתיב היציאה, כגרסת הנתבעת. במחלוקת זו, לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת. נתתי אמון בעדות נהגת התובעת כי רכב התובעת הוסע בכיוון הנסיעה וניידת משטרה נכנסה לתחנת הדלק מאותה הכניסה. הנתבעת הציגה תמונות של תחנת הדלק עם שלט "יציאה", אולם תמונות אלה צולמו מתוך התחנה וסמוך למועד הדיון למעלה משנה לאחר מועד התאונה, ואין אינדיקציה כי במועד התאונה לא היה נתיב כניסה לתחנה בכיוון הנסיעה של רכב התובעת. תימוכין לגרסת נהגת התובעת בעניין יש בתמונת התחנה באתר "גוגל מפות" בו נראה רכב מוסע לתוך התחנה מנתיב הנסיעה ממנו הגיע רכב התובעת.

משהתאונה ארעה כשרכב הנתבעות הוסע לאחור, ומשלא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת כי רכב התובעת הוסע בניגוד לכיוון התנועה, אני מטילה את מירב האחריות על הנתבעת. הנתבעת טענה בעדותה כי היא לא ראתה את רכב התובעת עד לתאונה וכי עובר לנסיעתה לאחור, הסתכלה במראה המרכזית ולאחור והסיטה את רכבה לימין. היה על הנתבעת להסתכל גם לצדי הדרך קודם לנסיעתה לאחור שאז הייתה מבחינה ברכב התובעת, ומכאן אחריותה לתאונה. בטופס ההודעה המפורט של הנתבעת אין טענה כי הנתבעת הסתכלה לשמאל ולימין קודם לנסיעת רכב הנתבעות לאחור, ולא ראיתי לקבל את עדות הנתבעת בהקשר זה למעלה משנה לאחר התאונה, כשלאור מוקדי הנזק בכלי הרכב (דלת שמאל קדמית ברכב התובעת וצד שמאל אחורי ברכב הנתבעות), הייתה על הנתבעת להבחין ברכב התובעת קודם לתאונה אילו הסתכלה גם לשמאל.

עם זאת, לנהגת התובעת אשם תורם, המקים אחריות, לקרות התאונה ולנזקי רכב התובעת בשיעור שקבעתי. נהגת התובעת העידה שראתה את הנתבעת מדליקה את אורות הרברס לפני שרכב הנתבעות החל בנסיעה לאחור, והיא עצרה וצפצפה. התנהגות זו של נהגת התובעת אינה סבירה. היה בידי נהגת התובעת להתרחק מרכב הנתבעים טרם החל בנסיעה לאחור, בין בנסיעה לאחור ובין בהסטת הרכב, וזאת לאור רוחב הנתיב במקום בו ארעה התאונה וחוסר האחידות בהסבר שניתן בעדות נהגת התובעת להימנעותה מנסיעה לאחור - תחילה בשל עמדות התדלוק ובהמשך בשל קיומם של כלי רכב מאחור. לכך יש להוסיף את מחדל נהגת רכב התובעת שלא הביאה עד ראייה למתן עדות. אם כי מחדל זה אין בו לגרוע ממסקנתי כי התאונה ארעה בשל נסיעת רכב הנתבעות לאחור והטלת מירב האחריות על הנתבעת.

אשר על כן ולאור חלוקת האחריות שקבעתי, הנתבעות, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 1,769 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ו' תשרי תשע"ז, 08 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: