תא"מ 54539-01-14 אדריאן נ' תורגמן

בתביעה שבפניי מבוקש לפסוק לתובעת פיצוי כספי בסך של 50,000 ₪, כך במקור, כפיצוי ללא הוכחת נזק, על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"; החוק") בשל לשון הרע שהוציאה הנתבעת על התובעת, כך לפי הטענה.

טענות התובעת

עיקרי טענות התובעת הינם כדלקמן-

הנתבעת עבדה כסייעת בגן ילדים שאותו ניהלה התובעת במשך שנה ועשרה חודשים עד לאירוע נושא התביעה.

ביום 2.7.2009 הודיעה בתה הקטינה של התובעת לתובעת שאחד הילדים בגן, א' (להלן: "הקטין"; "הילד"), היכה אותה באצבע באמצעות ספר. הקטין הינו נכדה של הנתבעת.

התובעת בתגובה ניגשה לקטין הרימה אותו ממזרון עליו ישב, הושיבה אותו על מזרון במתקן נדנדה, וצעקה שאינה מסכימה להתנהגות הזאת.

הקטין יצא מהחדר בריצה לכיתת הגן ושם הרים כיסא ואיים לזרוק אותו.

התובעת לקחה ממנו את הכיסא, תוך שהקטין המשיך להתפרע.

הנתבעת התערבה, הרימה אותו ונאבקה בו כשהוא משתולל ומתפרע.

תוך כדי מעשה ניסתה הנתבעת ליצור קשר עם רונית אלכביר, שהינה בעלת משפחתון וחברה של התובעת ושל הנתבעת, אשר בשעות הבוקר של אותו היום ביקרה בגן ועלה בידה להרגיע את הקטין.

הנתבעת לא סיפרה בחקירתה במשטרה שהתקשרה לרונית אלכביר, ובכך הסתירה מידע חשוב מהמשטרה, ויתכן שאם מידע זה היה בפני המשטרה, רונית אלכביר הייתה מוזמנת לחקירה, ויתכן שלתובעת הייתה מיוחסת עבירה אחרת מזו שיוחסה לה, אם בכלל.

לאור הקושי להשתלט על הקטין, הנתבעת התקשרה לבנה, שהינו אביו של הקטין, כדי שיבוא לקחתו מהגן.

התובעת פנתה אל הקטין בניסיון נוסף להרגיעו, הרימה אותו בחיבוק, שטפה את פניו והכינה לו בקבוק שתיה, עד לבוא אביו לגן.

התובעת הודיעה לאביו של הקטין על שהתרחש, והוא ובנו התנצלו בפניה.

בשעות הערב של אותו היום פנה אביו של הקטין, בנה של הנתבעת, לתחנת משטרת באר שבע והגיש תלונה כנגד הנתבעת.

ביום 29.4.2010 הוגש כתב אישום כנגד התובעת.