דחוח הלוי נ' מבנה לכל בנייה מתקדמת 2009 בע"מ

בין התובעת לנתבעת נכרת חוזה, במסגרתו התחייבה הנתבעת לבנות בית עבור התובעת. בשלב מסוים שלחה הנתבעת לתובעת הודעת ביטול של ההסכם בגין הפרתו. לטענת התובעת, אין ממש בטענת ההפרה, ומשכך הודעת הביטול עולה כדי הפרה של ההסכם. לפיכך, הגישה התובעת את התביעה שבפנינו, בטענה להפרת חוזה על ידי הנתבעת.

העובדות ותמצית טענות הצדדים

1.הנתבעת הינה חברה העוסקת בהקמת בתים בשיטה ייחודית, במסגרתה היא מייצרת במפעל שלה יחידות יבילות מבטון מזוין, אשר מובלות אחר כך לאתר ומורכבות שם. בכתב ההגנה פירטה הנתבעת כי הקמת הבתים על ידה נעשית בחמישה שלבים: ראשית, אדריכל מטעמה מכין תוכניות לצורך קבלת היתר בנייה; שנית, לאחר קבלת ההיתר, יוצקים את יחידת המבנה במפעל שלה; שלישית, לאחר היציקה מתבצעות עבודות הגמר על היחידות במפעל; רביעית, לאחר סיום בניית היחידות מתבצעות בשטח עבודות ביסוס ויציקת כלונסאות; חמישית, המבנים מובלים לשטח, מוצבים על גבי הכלונסאות ומבוצעות עבודות גמר סופיות.

2.ביום 27.5.2014 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת הסכם, במסגרתו הזמינה התובעת מהנתבעת מבנה הכולל שתי יחידות בשטח של 72 מ"ר, וזאת בתמורה לסך של 372,408 ש"ח (כולל מע"מ). לוח התשלומים לפי ההסכם הוא כדלקמן (סעיף 23 להסכם): במעמד חתימת החוזה – סך של 35,000 ש"ח "דמי רצינות והוצאות תוכניות ע"י אדריכל"; עם תחילת ביצוע העבודות במפעל – 100,000 ש"ח; עם קבלת אישור מהנדס על סיום היציקות – 100,000 ש"ח; עם סיום הקידוחים ויציקת הכלונסאות – 100,000 ש"ח; שלושה ימים לפני הסעת הממכר לשטחו של הקונה – יתרת התמורה בסך 37,408 ש"ח. בחוזה נקבע, כי אם שלב יציקת היסודות יתחיל לפני בניית השלד, על הקונה לשלם עבור רכיב זה לפני תחילת ביצוע העבודות באתר.

3.ליד הסעיף העוסק בפרישת התשלומים נכתב בכתב יד "על כל שיק שישולם ע"י הלקוח תיתן החברה צ'ק ביטחון". בנוסף, נכתב בתחתית העמוד בכתב יד "כל סכום שיתקבל מהלקוחה – תקבל עליו ערבות בנקאית ע"פ חוק [ה]מכר והלקוחה תשלם את הוצאות הערבות הבנקאית". ליד שתי התוספות בכתב יד מופיעות חתימות של שני הצדדים.

4.במעמד החתימה שילמה התובעת סך של 35,000 ש"ח. בהתאם להסכם, אדריכלית מטעם הנתבעת הכינה את התוכניות הנדרשות לצורך קבלת היתר בנייה, וביום 13.8.2014 ניתן לתובעת היתר בנייה לפי התוכנית. מכיוון שהתובעת הייתה מעוניינת ליטול הלוואת משכנתה, ולדבריה הבנק התנה את מתן ההלוואה בכך שעבודות החפירה באתר יתחילו, היא ביקשה כי בניית היסודות תתחיל לפני סיום בניית המבנים במפעל, והנתבעת הסכימה לכך. ביום 10.9.2014 שלחה התובעת הודעת דואר אלקטרוני לנתבעת, בה ציינה כי המודד מטעמה סיים את עבודות ההכנה של המגרש (שלפי החוזה היה על התובעת לבצע) כבר לפני כשבוע וחצי, וביקשה לדעת מתי תתחיל הנתבעת את חפירת היסודות. במענה לפנייה זו כתבה נציגת הנתבעת, בין היתר, כי התובעת מתבקשת לסור ולהסדיר את התשלום על פי ההסכם. יוער, כי לטענת הנתבעת באותו שלב כבר החלה יציקת המבנים במפעל, ואף בוצעה בדיקת חוזק שלהם על ידי חברת "סיסטמס" (בדיקה עבורה שילמה התובעת).

5.מהתכתבויות נוספות בין הצדדים שהתנהלו בימים שלאחר מכן עולה, כי התובעת ביקשה לזרז את הנתבעת להתחיל את חפירת היסודות, מכיוון שהאישור העקרוני שקיבלה מהבנק להלוואת המשכנתה היה מוגבל בזמן. הנתבעת ביקשה מהתובעת כי תסדיר את התשלום על פי החוזה, ובתגובה ציינה התובעת כי תעשה זאת "בכפוף לערבות הבנקאית ולכלליה" (הודעת דואר אלקטרוני מיום 10.9.2014). בהודעה נוספת ששלחה התובעת ביום 12.9.2014 היא הבהירה את דרישתה:

"האם בכוונתך לספק לי ערבות בנקאית כפי שההסכם מחייב?

לפי ההסכם אני מבקשת ערבות בנקאית על כל סכום שאעביר לך או שהעברתי לך. אם יש לך הסתייגויות או הבהרות אנא אמור לי מה[ן] וננסה להתקדם (עדיף שתכתוב כדי שלא יהיו אי הבנות)...".

בהתכתבויות בין התובעת לנתבעת אין התייחסות מצד הנתבעת לדרישה זו, וההתייחסות הכתובה הראשונה מטעמה לעניין זה הינה לאחר שעורכי דין נכנסו לתמונה, כפי שיפורט להלן.

6.עניין נוסף שנדון בהתכתבויות בין הצדדים היה קבלת תוכניות קונסטרוקציה מהנתבעת, שלטענת התובעת היו נחוצות לאנשי המקצוע מטעמה שעסקו בעבודות ההכנה. כפי שעולה מההתכתבויות, ביום 16.9.2014 הודיעה נציגת הנתבעת לתובעת כי תוכניות הביסוס של המגרש מוכנות, והתובעת הודיעה כי תבוא לקחתן. התובעת התייצבה במפעל של הנתבעת, אולם לא נטלה את התוכניות, כאשר הסיבה לכך שנויה במחלוקת. לטענת התובעת, הדבר נבע מכך שנציגת הנתבעת סירבה להעביר לה את התוכניות אלא אם היא תחתום על מסמך המאשר כי היא מסכימה להן, מה שהיא סירבה לעשות. לטענת הנתבעת, התובעת בסך הכל התבקשה לאשר בחתימתה כי היא קיבלה את המסמכים, והיא סירבה לעשות כן. מכל מקום, ביום 17.9.2014 כתבה התובעת לנציגת הנתבעת, כי תוכניות הביסוס שהוצגו בפניה ריקות מתוכן ואינן מספיקות, טענה עליה חזרה גם בהמשך.

7.ביום 30.9.2014 שלחה התובעת לנתבעת מכתב באמצעות עורך דינה. במכתב נטען כי התובעת עמדה בהוראות ההסכם בכך שהתקשרה עם קבלן עפר לצורך ביצוע עבודות חפירה והידוק לשם הכנה לתחילת העבודה. נטען, כי על אף דרישות התובעת והוראות ההסכם, הנתבעת אינה מספקת הנחיות קונסטרוקציה לביסוס היסודות של הבית, מה שמעכב את העבודה. עוד נטען, כי הנתבעת מתעלמת מדרישת התובעת לקבל ערבות בנקאית עבור הסכום של 35,000 ש"ח ששולם על ידה, וזאת חרף דרישות חוזרות ונשנות. במכתבה מיום 23.10.2014, שגם הוא נשלח באמצעות עורך דין, דחתה הנתבעת את טענות התובעת. במכתב נטען, כי טענת התובעת לפיה היא זכאית לקבל ערבות בנקאית בגין כל תשלום ששולם על ידה "אין לה כל אחיזה במציאות והיא אינה הגיונית". נטען, כי התובעת זכאית לקבל ערבות בנקאית רק כנגד התשלומים הקשורים לעבודות הבנייה, וזאת עד לאישור המהנדס על סיום אותו שלב. עוד נטען, כי על התובעת לשלם סכום של 100,000 ש"ח, כנגדו תעמיד הנתבעת ערבות בנקאית עד לאישור המהנדס כאמור. לעניין תוכניות הקונסטרוקציה נטען, כי הנתבעת העבירה את התוכניות הנדרשות. בסיום המכתב הודיעה הנתבעת, כי אינה מתנגדת לכך שהתובעת תבטל את החוזה.

8.ביום 3.11.2014 נשלח מכתב תשובה על ידי בא כוח התובעת, בו ציין כי התובעת עומדת על ביצוע החוזה, ודרש כי הנתבעת תעביר תוכניות קונסטרוקציה וערבות בנקאית על הסכום של 35,000 ש"ח. ביום 5.11.2014 שלחה הנתבעת לתובעת מכתב הנושא את הכותרת "הודעת ביטול", בו הודיעה על ביטול ההסכם עקב הפרתו, הנובעת מכך שהתובעת לא שילמה את הסכום של 100,000 ש"ח שהיה עליה לשלם לפי החוזה. במכתב ציינה הנתבעת, כי מכיוון שהושלם ביצועו של סעיף 20 להסכם, העוסק בחובתה של הנתבעת להכין את התוכניות הדרושות לקבלת היתר בנייה ושעבורו שולם הסך של 35,000 ש"ח, אזי הביטול מתייחס ליתר חלקי ההסכם בלבד. במילים אחרות – הנתבעת הבהירה כי אין בכוונתה להשיב את הסכום של 35,000 ש"ח, מכיוון שלשיטתה התובעת קיבלה את התמורה החוזית עבור סכום זה. לאחר הודעת הביטול המשיכו להתנהל מגעים בין הצדדים בניסיון להביא לפתרון המחלוקת, אולם אלו לא צלחו, וביום 18.1.2015 הודיע בא כוח הנתבעת כי הודעת הביטול עומדת בתוקפה. לאחר שהחוזה בוטל, מכרה התובעת את המגרש לצד שלישי.

9.נוכח האמור, הגישה התובעת את התביעה הנוכחית. בתביעה נטען, כי ביטול ההסכם על ידי הנתבעת עולה כדי הפרה של ההסכם. בגין הפרה זו תובעת התובעת את הסכומים הבאים: השבת הסכום של 35,000 ש"ח ששולם על ידה לנתבעת; פיצוי בגין הסכום של 22,000 ש"ח ששילמה לקבלן עפר עבור עבודות הכנה שנעשו במגרש; פיצוי בגין הסכום של 3,650 ש"ח ששולם על ידה לחברת "סיסטם" עבור ביצוע בדיקת חוזק למבנה; פיצוי בסך 8,000 ש"ח בגין עוגמת נפש; והוצאות חוות דעת מומחה מטעמה בסך 5,000 ש"ח.

10.הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, כי התובעת היא זו שהפרה את ההסכם בכך שלא מילאה את התחייבויותיה לפיו ולא שילמה את התשלומים הקבועים בו במועד. לעניין הערבות הבנקאית טוענת הנתבעת, כי "דרישת התובעת לקבל ערבות בנקאית, לא הייתה ממין העניין, שכן ערבות בנקאית נמסרת רק לאחר ביצוע התשלום על ידי הלקוח" (סעיף 27 לכתב ההגנה; ההדגשה במקור). עוד טוענת הנתבעת, כי לא היה עליה למסור ערבות בנקאית בקשר לתשלום הראשון בסך 35,000 ש"ח. לעניין תוכניות הקונסטרוקציה, לטענת הנתבעת היא סיפקה לתובעת את התוכניות הנדרשות, ורק חוסר המקצועיות של אנשי המקצוע ששכרה התובעת גרם לכך שהם לא יכלו להסתפק בהן ודרשו הנחיות נוספות.

11.להשלמת התמונה יצוין, כי הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב ההליך בגין תניית בוררות שנכללה בהסכם, אך בקשתה נדחתה בהחלטת כב' השופטת סילש מיום 20.12.2015, בה נקבע כי התניה אינה חלה על סכסוך כדוגמת זה שהתעורר בענייננו.

12.במסגרת דיון ההוכחות, נחקרו המומחים מטעם הצדדים. מטעם התובעת העידה היא עצמה, ומטעם הנתבעת העידו מר דוד מוסן, מנהל בנתבעת, וגב' רינת מוסן, מנהלת אדמיניסטרטיבית בנתבעת.

נפנה עתה להכריע בתביעה.

האם הפרה הנתבעת את החוזה?