תא"מ 54362-09-14 אלחסוב נ' אטדגי ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 7.12.14 כנגד המבקשת, היא הנתבעת 3 בתביעה, בהעדר הגנה, לפיו קיבלתי את התביעה במלואה וחייבתי אותה לשלם למשיב סך של 8,944 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

ענייננו בתביעה שהגישו המשיב כנגד המבקשת ושני נתבעים נוספים לתשלום בגין הנזקים, לכאורה, שנגרמו לרכבו בעטיה של תאונה מיום 12.6.13 במעורבות רכב המבוטח על ידי המבקשת (להלן: "התאונה"). לאחר הגשת התביעה, בהעדר הגשת כתב הגנה מטעם המבקשת, ולבקשת המשיב, ניתן על ידי פסק הדין, כאמור.

בבקשה זו עותרת המבקשת, אם כן, לביטול פסק הדין. המבקשת טוענת כי לאחר המצאת התביעה למשרדיה, וכשלושה שבועות עובר למתן פסק הדין, שלחה מכתב לב"כ המשיב ובו הודעה כי לנהג הרכב המבוטח על ידה אין רשיון נהיגה תקף. על כן הכחישה הכיסוי הביטוחי לתאונה ולפיכך ביקשה מן המשיב למחוק את התביעה כנגדה. לטענתה, בעודה ממתינה לתשובת ב"כ המשיב תוך שנשכחה מליבה בשוגג חובתה להגיש כתב הגנה במועד, קיבלה הודעה על מתן פסק הדין. לעניין סיכויי הגנתה טוענת המבקשת כי מאחר ולנהג הרככ המבוטח לא היה רשיון נהיגה תקף, אין למשיב עילת תביעה כלפיה ודין התביעה כלפיה להידחות. טעמים אלו, לטענתה מספיקים על מנת לבטל את פסק הדין עפ"י שיקול דעת בית המשפט.

המשיב מתנגד לבקשה לביטול פסק הדין. לטענתו, התנהלותה של המבקשת הינה מזלזלת ורשלנית, ומשהומצא לה כתב תביעה כדין היא לא טיפלה בו כמצופה מחברת ביטוח. עוד טען המשיב כי המבקשת לא צירפה למכתבה עובר למתן פסק הדין את המסמך ממשרד הרישוי ולפיו רישיונו של נהג הרכב המבוטח על ידה לא היה בתוקף והוא הודיע על כך לנתבעת. משלא הומצאה לו האסמכתא גם לאחר מספר ניסיונות ליצור קשר עם המבקשת, לא היה מנוס ממתן פסק דין. המשיב טוען עוד כי הפניה לחוקר לבירור תוקף רישיון הנהיגה נעשתה לאחר מתן פסק הדין ולצורך בקשת הביטול. לעניין טענות ההגנה טוען המשיב כי אין במסמך שצורף ממשרד הרישוי כשלעצמו על מנת להוכיח כי רישיון הנהיגה של נהג רכב הנתבעת אינו בתוקף. על כן הוא מבקש לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את המשיבה בהוצאות ככל שימצא בית המשפט לנכון לבטל את פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).