תא"מ 54337-09-14

לפניי בקשת ב"כ התובעת לדחיית מועד הדיון הקבוע לשמיעת הוכחות למחר בשעה 09:00.

מועד הדיון נקבע במעמד הצדדים ובאי-כוחם במסגרת ישיבה מקדמית שנערכה בפניי ביום 29.3.15 תוך שהוקצו לו שעתיים וחצי שיפוטיות ביומני.

מנימוקי הבקשה עולה כי ב"כ התובעים נמצאת בנופש אשר עתיד להסתיים ביום 16.7.15 בשעות הערב ומשכך ייבצר ממנה מלהתייצב לדיון.

עיון בבקשה ובנספחיה מלמד כי מועד הנופש היה ידוע למבקשת לפחות מיום 11.5.15 המועד בו נשלחה הודעה אלקטרונית ובה פירוט מועדי הנופש.

מכאן , הרי שאין המדובר בנסיבות אשר לא היו ידועות למבקשת או שלא הייתה יכולה לצפותן, ומסיבותיה, בחרה להגיש את הבקשה ערב הדיון .

למעשה , מעצם הגשת הבקשה והעובדה כי אין המבקשת יכולה להתייצב למועד הדיון הקבוע למחר גם באם תדחה הבקשה מעמידה המבקשת את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת .

התנהלותה זו של המבקשת אינה מקובלת כלל ואין להסכים עמה , ובפרט כאשר בבקשה לא ניתן כל הסבר למועד בו הוגשה הבקשה , ונדמה כי לא בכדי.

ב"כ הנתבעים התנגד לבקשה , ובצדק, תוך שטען כי למועד הדיון זומנו עדים מטעמו אשר לקחו יום חופש בכדי להגיע ולמסור את עדותם , תוך שנדרשו להשקיע זמן נוסף עובד לדיון.

מהאמור לעיל נהיר כי דין הבקשה להידחות ;