תא"מ 54290-10-15 הירש נ' זקס

בתביעה שבפני טוען התובע כי על הנתבע להשיב לו סך של 5,000 ₪ אשר ניתן לנתבע כהלוואה למימון הגנתו בהליך משפטי בשנת 2010 או בסמוך לכך.

הנתבע אינו חולק על העובדה כי קיבל את הכספים ואולם טוען כי הסך הנ"ל ניתן לו כמתנה ע"י התובע. התובע עומד על טענתו כי מעולם לא התכוון ליתן את הכספים כמתנה וכי על הנתבע להשיב לו את סכום ההלוואה בתוספת הוצאות בסך של 1500 ₪ ובסה"כ 6500 ₪.

הצדדים הגישו תצהירי עדויות ראשיות מטעמם - תצהיר התובע ועדה מטעמו ותצהיר הנתבע ועו"ד דב הירש מטעם הנתבע.

ביום 29/6/16 התקיימה ישיבה מקדמית בפני, כאשר במועד הישיבה המקדמית, לאחר שנשמעו בקצרה טיעוני ב"כ הצדדים ובנוכחות הצדדים, הוצע לצדדים להביא לסיום המחלוקת בפשרה אשר תחסוך בהוצאות והליכים נוספים. הנתבע נתן הסכמתו להצעה ואילו התובע לא נכון היה לקבל את ההצעה וטען כי נגרמו לו הוצאות משפטיות והוא עומד על קבלתן.

בסיומו של עניין הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה ביניהם כי יוגשו סיכומים בכתב וינתן פסק דין מנומק על בסיס כתבי הטענות, התצהירים וסיכומי הצדדים.

טענות הצדדים

התובע טוען כי סך של 5,000 ₪ ניתן על ידו לנתבע למימון הגנתו בתביעה שנוהלה כנגדו בשנת 2010 או בסמוך לכך, כאשר ההלוואה ניתנה ב – 2 המחאות בסך 2,500 ₪ כל אחת בזמני פרעון שתיהן בשנת 2010. המחאות נפרעו ע"י עו"ד שי חמו ששימש כב"כ הנתבע בתיקים אלה.

התובע טוען כי בנסיבות אלה קיימת חזקה כנגד טענת המתנה וכי נטל ההוכחה עובר לנתבע לסתור את החזקה. התובע מפנה בסיכומיו בעניין זה לע"א 180/51 וע"א 4396/90.