תא"מ 54155-05-13 קש - קש המרות מטבע בע"מ נ' טל

1. התובעת, העוסקת בניכיון שקים, בין שאר עיסוקיה, הגישה לביצוע שני שקים ערוכים לפקודתה בחתימת יד הנתבע, האחד על סך 5,000 ₪ זמן פירעון 18.1.13 (להלן: "שיק א'") והשני על סך 20,700 ₪ זמן פירעון 10.1.13 (להלן: "שיק ב'")

שיק א' חולל בהוראת ביטול ושיק ב' חולל בהעדר כיסוי מספיק.

למרות שהשיקים רשומים לפקודת התובעת, שני הצדדים מסכימים כי השיקים הוצאו ללא שם הנפרע ונמסרו לידי מר איתי ליפשיץ (להלן: "ליפשיץ") אשר מסרם לידי התובעת.

אין מחלוקת כי התובעת השלימה את שמה על פניהם כנפרעת.

2. עד כאן העובדות המוסכמות בין הצדדים.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר וצירף לה תצהיר לפיו הודה במסירת השיקים לידי ליפשיץ. בסעיף 3 לתצהירו הנ"ל טען הנתבע כי לפני שהגיע מועד פירעונם של השיקים שילם את תמורתם לליפשיץ והוא אמר לו שהם לא יופקדו וישיבם לו. בסעיף 5 לתצהירו זה הוסיף הנתבע כי כאשר התקשר נציג התובעת אליו טען בפניו כי שילם לליפשיץ והכספים שולמו לתובעת.

במעמד הדיון בהתנגדות התייצב הנתבע וטען כי שילם לליפשיץ במזומן ולאחר מכן טען כי השיקים נמסרו כבטוחה לתשלום שכר דירה. בעקבות גרסה מבולבלת זו, העומדת בסתירה לתצהיר התומך בהתנגדות, אפשרתי לנתבע להגיש תצהיר מתוקן.

הנתבע הגיש, באמצעות בא כוחו, תצהיר מתוקן ובו טען כי אינו חב בפירעון שני השיקים משום כישלון תמורה מלא בעסקת היסוד שבינו לבין ליפשיץ. לטענתו מסר את שני השיקים כפיקדון עבור שתי עסקאות מקרקעין בהם תיווך ליפשיץ.

העסקאות במקרקעין לא נכרתו לפיכך, בקש להשיב את השיקים לידיו ואז התגלה לו כי ליפשיץ מסר את השקים לצד ג', היא התובעת, אשר מסרבת להשיבם לידיו למרות שליפשיץ פרע את סכומם לידיה וזאת מאחר והתובעת מייחסת את התשלום שביצע להתחשבנות אחרת קודמת בין הצדדים.

במעמד הדיון שהתקיים לאחר מכן, נחקר הנתבע על תצהירו המתוקן ולשאלה כיצד מתיישבת גרסתו האחרונה עם הראשונה ענה: "לא הבנתי בדיוק ונתנו לי עזרה ויכול להיות שלא התנסחתי טוב." (פרוטוקול יום 27.1.14). כאשר עומת עם דבריו במעמד הדיון הקודם, שגם שם טען לתשלום שביצע לידי ליפשיץ, אמר: " השיק של ה 20,000 ש"ח לא היה אמור להיות מופקד ודיברתי רק על השיק של 5,000 ₪".

בעקבות זאת, ניתנה לנתבע רשות להתגונן רק בגין השיק על סך 20,700 ₪ הוא שיק ב'. טענת ההגנה בעניין השיק בסך 5,000 ₪ (שיק א') נדחתה לאור הודאתו של הנתבע כי שילם את תמורתו לידי ליפשיץ במקום לידי האוחז.

הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית בה חזר על גרסתו כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו המתוקן והוסיף כי בדיעבד הסתבר לו שליפשיץ הוא עבריין מורשע שישב בכלא על הונאות ומרמה של קורבנות שונים מהם הוציא כספים במרמה.

עוד הודה הנתבע כי פרט אצל התובעת בעבר שיק אחד על סך של 10,500 ₪ אף הוא באמצעות ליפשיץ. טענתו זו נאמרה לאחר שעיין בתצהיר נציג התובעת שטען על פירעונו של שיק נוסף שניכה לנתבע בסכום האמור באמצעות ליפשיץ.

3. העד מטעם התובעת שהוא מנהלה, הציג גרסה אחרת. לטענתו ליפשיץ נכנס למשרדו ביום 6.12.12 ובקש לנכות אצלו שיק על סך 10,500 ₪ זמן פירעון 5.1.13 וכן את שיק ב'. בתמורה מסר לליפשיץ את סכומם בניכוי סך של 720 ₪ עמלה. השיק הראשון נפרע במועדו ושיק ב' חולל ולא נפרע.

עוד ציין מנהל התובעת כי ביום 7.12.12 ביצע ניכיון בשיקים נוספים של הנתבע - האחד על סך 2,000 והשני הוא שיק א'. השיק הראשון נפרע במועדו ושיק א' חולל בהוראת ביטול.

לתצהיר עדותו צירף מנהל התובעת העתק מסמכי קבלת שיקים לניכיון חסרי חתימות כלשהן.