מ.ב.י מהנדסים ויועצים בע"מ נ' צ'אק בס בע"מ

ביום 23/11/2016 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת ע"ס כ- 15,000 ₪.

משלא הוגש כתב הגנה ניתן פס"ד להגשת התובעת ביום 6/2/2017, כעתירת כתב התביעה.

ביום 13/3/2017 הוגשה ע"י הנתבעת בקשה לביטול פסה"ד המציינת, כי ימים ספורים לפני הגשת הבקשה הונח בת.ד של מנהל המבקשת כתב התביעה בתיק זה.

משביקשה להגיש כתב הגנה בסמוך ליום 1/3/2017 התברר לה כי ניתן פס"ד על בסיס מסירה ("כביכול נעשתה") ביום 15/12/2016.

הבקשה נסמכת בתצהיר מנהלה של הנתבעת המצהיר, כי באישור המסירה לא צוין למי נמסר כתב התביעה וכי כתובתה הרשומה של הנתבעת הוא ברח' הסדנאות 4 בהרצליה, כעולה מפרטי מידע מרשם החברות שצורפו כנספח א' לתצהיר.

באשר להגנה אפשרית מוצהר, כי הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת 4,230 ₪ וסכום זה שולם.

עוד מוצהר, "לא מגיע לתובעת כל סכום נוסף, לא בוצעו עבודות נוספות שהתחייבתי לשלם עבורם".

תשובת התובעת באשר לנסיבות המסירה מציינת התובעת, כי אישור המסירה נמסר באמצעות דואר ישראל אל כתובתה של המבקשת ולא כפי שנטען בבקשה.

הכתב צריך להיות מונח במשרד התאגיד ומסירתו לידי עובד התאגיד עדיפה.

המבקשת מציינת, כי כתב התביעה נמסר בתיבת הדואר שלה אותה הכתובת אליה נשלח כתב התביעה ועובדה זו אינה מתיישבת עם הטענה כי אין זו כתובת המבקשת.

לבד מזה מכתב שנשלח בדואר רשום לא נהוג להניח בת.ד אלא למוסרו ידנית.

באשר לסיכויי הגנה לבד מהכחשה כללית בעלמא אין בתצהיר המבקשת מאומה שיצביע על הגנה מהתביעה, אם תבוטל.

תשובת הנתבעת מציינת, כי אין בסיס כי הבקשה לא הוגשה בתוך 30 יום, שכן הוצהר ע"י מנהל המבקשת "נודע לי לפני מספר ימים על כתב התביעה". כתובתה הרשומה של המבקשת היא ברח' הסדנאות, המסירה במקום אחר, אינה מסירה כדין לתאגיד הנתבע.