תא"מ 53710-01-16 מ.א.ד. אל-רם בע"מ נ' אוחיון
|
תא"מ בית משפט השלום חיפה |
53710-01-16
15.12.2016 |
|
בפני השופטת: מעין צור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: איילת אוחיון |
המשיבה: מ.א.ד. אל-רם בע"מ |
| החלטה | |
|
בפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 14.11.16 בהעדר התייצבות.
לאחר עיון בבקשה ובתצהיר התמיכה בה נחה דעתי כי דינה להידחות ללא צורך בקבלת תגובה.
אזכיר כי בהחלטה מיום 17.5.16 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, כפי שאף מתחייב מהוראת תקנה 214ט לתקנות סדר הדין האזרחי, וקבעתי ישיבת הוכחות ליום 14.11.16.
המבקשת לא הגישה תצהירי עדות ראשית במועד. ביום 11.11.16 הגישה המבקשת תצהיר עדות ראשית, מבלי שביקשה להאריך את המועד להגשתו.
ביום 14.11.16 הגישה המבקשת בקשה לדחיית הדיון. בהחלטה מנומקת דחיתי את הבקשה. המבקשת הגישה "בקשה חוזרת" לדחיית הדיון, וחרף העובדה שלא ניתנה החלטה הדוחה את הדיון, לא התייצבה אליו.
הבקשה נתמכת בתצהיר ב"כ המבקשת, עו"ד חוסאם סבית. לטענתו, סבר שבית המשפט ידחה את הדיון, ומשנודע לו שבקשת הדחיה נדחתה נבצר ממנו להגיע, הואיל ומשרדו בכרמיאל.
בהתאם להלכה הפסוקה, בית משפט הדן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, בוחן את הסיבה לאי ההתייצבות, וכן את סיכויי הצלחתו של הנתבע אם יבוטל פסק הדין. בדרך כלל, שאלת סיכויי ההצלחה היא בעלת המשקל העיקרי בהחלטה. ואולם הדברים אמורים בבעל דין שהתרשל, ולא בבעל דין אשר התעלם מדעת מההליך המשפטי, וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה של זלזול והתעלמות מדעת, ידחה בית המשפט את הבקשה מבלי לבחון את סיכויי ההצלחה. כזה הוא המקרה שבפניי. המבקשת הגישה בקשה לדחיית הדיון. היא לא הייתה רשאית לצאת מהנחה שבקשתה תתקבל. היה על בא כוחה לצאת לדרך אם סבר שלא יוכל להגיע בזמן אם בקשת הדחיה תדחה. אלא שהמבקשת בחרה להציב את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת, ולא להגיע לדיון תהא אשר תהא ההחלטה בבקשת הדחיה. בכך גילתה זלזול בבית המשפט, והתעלמה מדעת מקיומו של הדיון. די בכך על מנת לדחות את בקשתה.
אפנה לרע"א 6905/11 פסי גולדנברג בפשט"ר נ' זהבה רובנר (31.12.12), שם דחתה המשנה לנשיא (כתוארה אז) נאור בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל פסק דין שניתן בהעדר התייצבות, לאחר שבקשות דחיה שהגיש המבקש נדחו, בקובעה:
"בעל דין אינו זכאי לצאת מן ההנחה כי מועדים שנקבעו ידחו לבקשתו".
ראה גם רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (22.5.12), שגם בו נדחתה בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות לאחר שבקשת דחיה נדחתה, ונקבע:
"ברי כי השאיפה היא לעשות משפט צדק תוך מתן הזדמנות לבעלי הדין להציג בבית המשפט את מלוא ראיותיהם וטענותיהם. אלא שאין להשלים עם התנהגות המסכלת ביודעין ובעזות מצח את האפשרות לקיים הליך משפטי תקין. בענייננו מדובר במקרה מובהק של "התעלמות מדעת" מההליך מצד בעל דין".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|