תא"מ 53665-05-16 שיאונט בע"מ נ' קיי.סי.אס. טכנולוגיות בע"מ

התובעת והנתבעת התקשרו בהסכם מחודש אוקטובר 2014, לפיו הקימה הנתבעת אתר אינטרנט עבור התובעת, בתמורה מוסכמת של 28,615 ש"ח + מע"מ אשר שולמה ע"י התובעת. הוסכם כי האתר יפותח על שרתים של הנתבעת ולאחר סיום הפיתוח, יותקן על שרת מקביל אצל התובעת.

התובעת טוענת כי חל עיכוב של מספר חודשים בפיתוח האתר, ללא צידוק סביר, וזאת חרף התראות מצידה.

ביום 23.6.15, אחרי תהליכי פיתוח ואישור, התקיימה בין הצדדים פגישה לאישור אתר הבטא, ובמהלכה הצביעה התובעת על תקלות וחוסרים בפונקציות שמבצע האתר, והורתה על תיקונים והשלמות, אשר טופלו רק בחלקם. בשלב בו ביקשה התובעת להתקדם ולהעלות את האתר לפעילות, ביום 12.7.15, הודיעה לה הנתבעת כי לא תמסור לה את האתר עד שתסדיר את התשלום עבור שירותי אחסון ותחזוקה שנתיים בהתאם להסכם. התובעת הגיבה בתמיהה והודיעה כי לא רכשה מהנתבעת כל שירותי אחסון ותחזוקה, אלא רק את הקמת האתר. הנתבעת הפנתה את התובעת לנוסח ההסכם שנחתם ביניהן, והצדדים נותרו חלוקים בשאלה, האם נוסח ההסכם מחייב רכישת שירותי התחזוקה למשך שלוש שנים מהנתבעת בתעריף הנקוב בו.

הנתבעת, באמצעות מידד הינקיס, הודיעה למנהל התובעת נצר מוריה כי אם התובעת החליטה לוותר על שירותי התחזוקה של הנתבעת הוא מכבד זאת, וכי ניתן יהיה להתקין את האתר על שרתי התובעת בתמורה של 350 ש"ח לשעה, כאשר הזמן הנדרש צפוי להיות 1-10 שעות.

ביום 14.7.15 הודיעה התובעת לנתבעת כי העיכוב בהשלמת פיתוח האתר והעברתו לידיה גורם לה נזקים והיא תאלץ לפנות לספק חלופי או לפיתוח עצמי.

התובעת טוענת כי עקב אי עמידת הנתבעת בלוח הזמנים המתוכנן, היא החלה עוד בחודש מרץ 2015 בפיתוח אתר חלופי. לטענתה, עלויות הפיתוח הגיעו ל-83,970 ש"ח, וזאת בהתאם לאומדן המבוסס על השקעת 358 שעות תכנות שנשכרו בתעריף של 215 ש"ח לשעה מחברה אחרת. יצויין כי בכתב התביעה ננקב מספר שעות נמוך יותר – 250 שעות, ובעת הגשת התצהיר עודכן המספר משמעותית כלפי מעלה, לטענת המצהיר, עקב בדיקה חוזרת.

הנתבעת טוענת כי העיכוב בהשלמת הפרוייקט נבע בקשיים בשיתוף הפעולה של התובעת שהיתה צריכה לאשר את עיצוב האתר, דבר שעשתה באיחור, וכן העלתה במהלך הדרך דרישות שונות שלא הוזכרו בתחילה.

הנתבעת טענה תחילה כי האתר לא נמסר לתובעת עקב אי עמידתה בתשלום הרביעי עבור הקמת האתר, שנמסר בשיק אשר לא כובד עקב הוראת ביטול של התובעת. לאחר בדיקה חוזרת, הוברר לנתבעת כי השיק נפרע, באיחור של ארבעה חודשים, מאחר שכטענת התובעת, התשלום האחרון לא היה אמור להשתלם אלא בשלב אישור אתר הבטא, ועל כן חזרה בה מטענה זו.