תא"מ 5365-07-16 אנרגית פולק בע"מ ואח' נ' עביאת ואח'

לפני בקשת התובעת שלא לאפשר לנתבע להגיש כתב תביעה שכנגד בלא קבלת רשות, משהוגש כ-7 חדשים לאחר הגשת כתב ההגנה המקורי.

התובעת טוענת שהנתבע ידע כבר בעת הגשת כתב ההגנה את העובדות עליהן הוא משתית את תביעתו שכנגד ועל כן השתהה שלא כדין בהגשת התביעה שכנגד ובשל כך היא תובעת כי למצער יחוייב בהוצאות. היא מפנה לסעיף 214ח(א) לתקנות סדר הדין האזרחי לפיהן יש להגיש את התביעה שכנגד יחד עם כתב ההגנה.

דיון והכרעה:

החלטתי זאת ניתנת אף בלא קבלת תגובת הנתבעת היות והדיון בה החל משעה שהגישה הנתבעת בקשה להגשת כתב הגנה מתוקן.

הבקשה להגשת כתב ההגנה המתוקן הועלתה בשעת הדיון שהתקיים בתאריך 12.2.17. בדיון זה טען הנתבע כי התגלו לו לאחירונה קבלות בשווי 200,000 ₪ ובקש לתקן את כתב ההגנה בהתאם. בהחלטתי בסוף אותו דיון אפשרתי לו להגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה עד 12.3.17. אכן, בתאריך 19.2.17 הגיש הנתבע בקשה לתיקון כתב ההגנה וצרף אליה את כתב ההגנה. התובעת טענה כי כל הקבלות ה"חדשות" כביכול שצרף הנתבע מופיעות בכרטסת המקורית שצרפה.

לכך התבקש הנתבע להגיב וטען כי מדובר בסכומים דומים אך לא באותן קבלות. יצויין כי לפחות קבלה אחת, המפורטת על ידי הנתבע, בסך 20,000 ₪ - הינה מתאריך 7.5.12 - בעוד אצל התובעת היא מופיעה בכרטסת מתאריך 6.5.12. על כן קיים דמיון רב בין השתיים.

אולם התובעת בתגובה – שהיא התגובה להגשת כתב התביעה שכנגד – לא מתייחסת לטענה זו יותר ודומה כי עקר טרונייתה הוא בגין עצם הגשת התביעה שכנגד.

ראשית - החלטתי בדבר האפשרות להגיש כתב הגנה מתוקן ניתנה לאחר הגשת כתב התביעה שכנגד. על כן הנתבע הגיש את כתב התביעה שכנגד במועד.

שנית - לו היתה הנתבעת מגישה תביעה עצמאית נגד התובעת, סביר שהיתה מוגשת בקשה לאחד את שתי התביעות, אשר נושאן הוא אחד.

לכן - למען היעילות הדיונית וקיצור ההליכים רצוי כי שתי התביעות תתבררנה באותו בית משפט ואצל אותו מותב.