תא"מ 53604-11-13 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ל' ואח'

בפני תביעה בגין נזקים אשר נגרמו לעמוד חשמל וכבל המהווה עוגן לעמוד זה, בגין פגיעת משאית השייכת לנתבעת 2, אשר היתה נהוגה ע"י הנתבע 1.

לאחר הגשת התביעה התברר כי הנתבע 1, מאושפז בבית אבות סיעודי, במצב קוגניטיבי אשר מעורר תהייה האם הוא כשיר לנהל את משפטו ואף יתכן כי הוא חסוי. בנסיבות אלו, לאחר שלא הוצג בפני אישור כדין לכך שהנתבע 1, קיבל את כתב התביעה על נספחיו, הוריתי על הפרדת הדיון בעניינם של הנתבעים והדיון התנהל בעניינו של הנתבע 2 בלבד.

הנתבע 2, לא כפר בקיומה של התאונה, בכך שהמשאית אשר בבעלותו פגעה בעמוד החשמל וגרמה את הנזקים הנטענים בכתב התביעה ולא הכחיש את סכומי הנזק הנטענים. טענותיו של הנתבע הסתכמו בשתי טענות עיקריות.

האחת, בעת התרחשות התאונה, הוא היה מאושפז בבית חולים, הוא לא ידע על המקרה, הנתבע 1 לא עבד אצלו ולא קיבל ממנו רשות או היתר לנהוג במשאית.

הטענה השניה, כי עמוד החשמל נקבע בצמוד לכביש ציבורי והעוגן נקבע מעברו השני של הכביש, בצמוד לכביש. (עוגן הוא כבל מתכת אשר מחובר לעמוד החשמל בחלק העליון שלו ובצדו השני מחובר על הקרקע, באלכסון, ותפקידו לעגן את העמוד אל הקרקע). בין העמוד לבין המקום בו מחובר העוגן לקרקע, מעברו השני של הכביש, מרחק של כ-3 מ', באופן שלא מאפשר למכוניות לעבור בכביש. זאת ללא סימוני אזהרה כנדרש בתקנות החשמל, ללא קביעת שלט אשר יאסור כניסת משאיות או מכוניות לכביש. לטענת הנתבע 2 התנהלות זו מטעם התובעת, היא אשר גרמה לנזק והיא מהווה רשלנות והפרת חובה חקוקה.

דיון והכרעה: