תא"מ 53492-01-15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 29.10.2013, בין כלי רכב, מ"ר 26-629-13 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 64-312-63 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגות הרכבים המעורבות בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב הנתבעות, שהייתה קוהרנטית, סדורה, עקבית והותירה בי רושם כי היא אמינה, על פני גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהייתה מבולבלת, בלתי קוהרנטית, ולא ידעה לתת מענה לשאלות מהותיות

5.2.מדובר בכביש בעל חמישה נתיבי נסיעה, כפי שגם ניתן לראות מנ/3. הימיני ביותר פונה ימינה, הנתיבים השני והשלישי מימין מאפשרים נסיעה ישר בלבד ושני הנתיבים השמאליים ביותר לפנייה שמאלה.

נהגת רכב התובעת מודה כבר בפתח חקירתה הנגדית כי היא סטתה שמאלה מהנתיב השלישי מימין, לנתיב שמשמאלה (הנתיב הימיני מבין שניים לפנייה שמאלה) על מנת לפנות בהמשך שמאלה, אלא שרק לאחר השתלבותה לנתיב זה ולאחר שנסעה קמעה ארעה התאונה (עמ' 2, שורות 25-21 לפרוטוקול).