תא"מ 53290-12-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

לפני תביעה לתשלום נזקי רכב התובעת בתאונה מיום ה-05.01.2015, בה על פי הנטען בכתב התביעה היה מעורב אוטובוס הנתבעת. בכתב ההגנה מוכחשת התאונה ומעורבות נהג אוטובוס הנתבעת בה, כשעל פי הנטען נהגת התובעת וכן איש מנוסעי האוטובוס או מחוץ לאוטובוס כלל לא פנו לנהג האוטובוס והעמידו אותו על קיומה של התאונה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. בחנתי את העדויות של הנהגים המעורבים, את הראיות שהוגשו ואת טענות הצדדים, ועל יסוד כל אלה מצאתי לקבל את התביעה.

נהגת רכב התובעת העידה עדות קוהרנטית וסדורה כי אוטובוס הנתבעת הוא שפגע ברכבה, עת שרכב התובעת היה בעצירה ונהגת התובעת אפשרה לאוטובוס מפרקי של הנתבעת, שאותת שמאלה והיה מימין לרכב התובעת ומעט לפניו, לעבור מהנתיב מימין לנתיב רכב התובעת שאיננו מאפשר פנייה שמאלה למרווח שלפני רכב התובעת לצורך פנייה שמאלה, וכי במהלך הפנייה שמאלה פגע האוטובוס עם חלקו האחורי של המפרק ברכב התובעת. נהגת התובעת הייתה נחרצת בעדותה כי אוטובוס הנתבעת הוא שפגע ברכבה (עמ' 2 שו' 1). גרסת נהגת התובעת למעורבות אוטובוס הנתבעת בתאונה הייתה אחידה בטופס ההודעה (ת/1) האוטנטי, שמועדו יום לאחר התאונה (בו כונה אוטובוס הנתבעת אוטובוס כפול) והיא נתמכת בעדותו של נהג אוטובוס הנתבעת אשר אישר שנהג באוטובוס הנתבעת, שהנו אוטובוס מפרקי, במקום ובשעת התאונה וכך גם נאמר לו על ידי נציג הנתבעת בברור שנערך עמו בנוגע לאירוע (עמ' 3 שו' 7-9). בנסיבות אלה עומדת התובעת בנטל ההוכחה במשפט האזרחי למעורבות אוטובוס הנתבעת בתאונה.

נתתי דעתי לכך שנהגת התובעת אישרה בחקירתה כי אין לה ידיעה אישית על מס' הרישוי של האוטובוס וכי בנה, כיום בן 18, אשר רשם את מספר הרישוי של האוטובוס המעורב בתאונה לא הובא לעדות. אולם אין בכך לגרוע מהמסקנה אליה הגעתי למעורבות אוטובוס הנתבעת בתאונה, לאור עדותה של נהגת התובעת כי ראתה את האוטובוס שהיה מימין לרכב התובעת ולפניו מאותת שמאלה ואפשרה לו, כשרכב התובעת בעצירה, לעבור לנתיבה (עמ' 1 שו' 15-18 ועמ' 2 שו' 6-7) ודבריה: "אני בטוחה שזה אוטובוס של דן" (עמ' 2 שו' 1) בשילוב אישור נהג אוטובוס הנתבעת כי במהלך הברור שנערך עמו נאמר לו על ידי נציג הנתבעת שהוא היה במקום התאונה בזמן התאונה (עמ' 3 שו' 8-9). נהגת התובעת לא ניסתה לעצור את האוטובוס ואף לא צפצפה, אולם ההסבר שניתן על ידי נהגת התובעת בעדותה כי היא הייתה עסוקה בדאגה לבנה שישב בחלק של הרכב אשר נפגע בתאונה וכן משהאוטובוס המשיך בנסיעה, פגוש רכב התובעת נפל ונהגת רכב התובעת לא המשיכה בנסיעה עד להדבקתו, מניח את דעתי.

אשר לנסיבות התאונה, גרסת נהגת התובעת לא נסתרה, והיא מסתברת עם מוקדי הנזק על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ותמונות הנזק (ת/2). לאור אמור, אני מקבלת את התביעה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 11,158 ₪, בצירוף שכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון, אגרת משפט ששולמה, ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.55%. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.