תא"מ 53124-09-12 עתאמלה נ' בראנסה ואח'

לפניי בקשת הנתבע מיום 10.12.14 לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 10.9.14, משלא התייצב לדיון ההוכחות.

טענת הנתבע כי נודע לו אודות פסק הדין רק ביום 4.12.14, עם מסירת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, לא נסתרה, כאשר התובע לא הציג אישור מסירה של פסק הדין לנתבע. בנסיבות אלה, הבקשה הוגשה על ידי הנתבע במועד.

הנתבע זומן כדין לדיון ההוכחות האמור וידע עליו, כפי שהדבר עולה מאישורי המסירה בתיק ומבקשתו של הנתבע מיום 22.6.14, שם ביקש להאריך את המועד להגשת תצהיריו, תוך שציין כי הדבר לא יפגע בדיון הקבוע ליום 10.9.14.

בנסיבות אלה, אין חובת הצדק מחייבת את ביטולו של פסק הדין, אלא לבית המשפט שיקול דעת בעניין.

בכל הנוגע לסיבת מחדלו של הנתבע - הנתבע לא הצביע על טעם שהצדיק את אי התייצבותו לדיון, כאשר גם לישיבה המקדמית שנקבעה ליום 10.10.13 הוא לא התייצב, אף שהוזמן כראוי. טענת הנתבע ולפיה לא שולמה אגרת המחצית השנייה על ידי התובע, וודאי איננה מצדיקה את אי התייצבותו לדיון. יחד עם זאת ובהתחשב בכך שהנתבע הגיש כתב הגנה בתיק, נראה כי מדובר בהתרשלות גרידא מצד הנתבע ולא בהתעלמות מדעת מן התביעה דנן.

לגופו של עניין העלה הנתבע בכתב ההגנה טענות המעלות הגנה לכאורה ומן הראוי לאפשר לו להביא טענות אלה לכלל בירור ענייני, כשעל מחדלו של הנתבע ניתן לכפר בהוצאות שתשלומן יהווה תנאי לביטול פסק הדין.

על יסוד האמור לעיל, הריני מורה כי בכפוף לכך שהנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 יום ממועד מסירת החלטה זו, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ (כולל הוצאות העדה מטעם התובע שהתייצבה לדיון ההוכחות לשווא), יבוטל פסק הדין מיום 10.9.14.

על ב"כ הנתבע להציג אסמכתא על התשלום עד ליום 10.3.15.

לעיוני ביום 11.3.15.