תא"מ 52750-07-14 א.מ קופידף מיכון משרדי בע"מ נ' דראל - רם בע"מ ואח'

לפני תביעה לביטול או אכיפת חוזה.

1.התובעת היא חברה העוסקת בצילום ושכפול , הספקת ציוד משרדי ודפוס דיגיטלי. לטענת התובעת פנה מנהלה לנתבעות אשר עיסוקן במתן מימון כלי רכב לצרכנים , הלוואות לרכישת רכבים ושירותי ליסינג לרכבים. התובעת טוענת כי מנהלה ביקש לשכור רכב מסוג סיטרואן מסחרי בליסינג ממוני.

2.לטענת התובעת נפגש מנהלה עם נציגת הנתבעות וזו פרשה את הצעת הנתבעות לפניו. מנהל התובעת בחן את הדברים, נעשה מטעמו סקר שוק נוסף ולאחר פניה לנתבעות שופרה הצעתן.

3.התובעת טוענת כי ביום 26/1/14 הגיעה נציגת הנתבעות לביתו והביאה עמה הסכם שכירות מודפס ובו, כך נאמר למנהל התובעת בידי נציגת הנתבעות, אותם התנאים אשר עליהם סוכם. לטענת התובעת, חתם מנהלה על ההסכם בהסתמכו על ההצעה שנמסרה לו, לא קרא את ההסכם וחתם עליו מבלי לבדוק את הפרטים האמורים בו.

4.עוד טוענת התובעת, כי לאחר התשלום הראשון באמצעות הוראת קבע, גילתה התובעת כי היא מחויבת בסכום גבוה מזה שעליו הוסכם וכן מחויבת בעלות איתוראן. התובעת טוענת כי בדיקת ההסכם גילתה שתנאיו שונים מאילו עליהם הסכים מנהלה עם נציגת הנתבעות. התובעת פנתה אל הנתבעות, אך הללו הכחישו את טענותיה באשר להסכם ביניהם.

5.התובעת טוענת כי ההצעה אשר נערכה בין הצדדים היא הסכם ואותו היא מבקשת לקיים. לטענתה, הסכם השכירות אשר נחתם בהמשך מהווה הטעיה מצד הנתבעות ועל כן לתובעת הזכות לבטלו. לחלופין, עתרה התובעת לתקן את ההסכם בהתאם לתנאים אשר היא טוענת כי הוצעו לה בהצעה אשר קדמה להסכם ולזכותה בסכומים אשר נגבו ביתר עד כה. מכאן תביעת התובעת אשר לפני.

6.הנתבעות טוענות כי אכן נערכה פגישה בין מנהל התובעת לנציגת הנתבעות, אך ההצעה אשר ניתנה לא כללה רכיבים שונים כגון ביטוח חובה, רכב חליפי, אחריות למיגון, שירותי גרירה וחילוץ והחלפת שמשות אשר התובעת רכשה מעם הנתבעות ועלותן ננקבה בהסכם אשר נחתם בין הצדדים.

7.לטענת הנתבעות, במעמד חתימת ההסכם הבהירה נציגת הנתבעות למנהל התובעת את כל פרטי ההסכם וכן הבהירה לו את הפערים בין הנקוב בהסכם להצעה וכי הם נובעים משירותים שונים אותם ביקשה התובעת לרכוש בנוסף, מהנתבעות. לטענת הנתבעות מכשירי איתור מותקנים ללא יוצא מן הכלל בצי הרכב שלהן כחלק בלתי נפרד מתנאי המיגון הנדרשים מעם מבטחת הרכב. לטענת הנתבעות, התובעת אף הסכימה להתקנת איתורן, אישרה את התקנתו והתחייבה לשאת בתשלום דמי המנוי.

8.הנתבעות טוענות כי כל החיובים החודשיים בהם חוייבה התובעת, הם בהתאם להוראות ההסכם עליו חתם מנהלה של התובעת מרצונו החופשי והטוב והמשקף את הסכמות הצדדים. הנתבעות טוענות כי ההצעה אינה מהווה הסכם ראשוני, קיים הסכם אחד בלבד מיום 26/1/14 והוא המחייב את הצדדים.

9.לטענת הנתבעות, ההסכם לא נכרת תוך הטעיה או טעות והוא נכרת כדין. לטענתן, נציגת הנתבעות הבהירה למנהל התובעת את כל רכיבי ההסכם ואת כל אשר לא נכלל בהצעה. הנתבעות טוענות כי משכך, אין התובעת זכאית לביטול ההסכם ויש לדחות את התביעה אשר הוגשה כנגדן.

10.הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

11.לאחר ששמעתי את הצדדים והעדים מטעמם וכן שקלתי טענותיהם, אני מורה על דחיית התביעה.

לאור התוצאה אליה הגעתי ובשים לב לאופן סיום הליך, יישא כל צד בהוצאותיו וכן ניתן בזאת פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

12.פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, י"ז חשוון תשע"ז, 18 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.