תא"מ 52683-01-14 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אחוזת מרגו מ.א. 2003 בע"מ ואח'

1. תחילתו של הליך זה בהגשת תביעה על סכום קצוב על ידי התובעת כנגד הנתבעת על סך של 15,831.46 ₪ בגין דמי פרמיה שלא שולמו על ידי הנתבעת בגין שתי פוליסות ביטוח.

הראשונה לתקופה החל מיום 1.3.11 ועד ליום 29.2.12 (להלן: "פוליסה ראשונה") והשניה לתקופה מיום 1.3.12 ועד ליום 22.6.12 (להלן: "פוליסה שנייה").

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התובענה וטענה באמצעות בעל המניות ומנהל הנתבעת כי אין הנתבעת חייבת כספים לתובעת מאחר ודמי הפרמיה בגין הפוליסה הראשונה שולמו במלואם ואף ביתר. התובעת, לטענת הנתבעת, גבתה ממנה באמצעות הוראת קבע בכרטיס אשראי סכום העולה על הסכום המוסכם לתשלום ולראיה, ההפרש הושב לה באמצעות חברת האשראי.

לגבי הפוליסה שניה, טענה הנתבעת כי לא נכרת כלל חוזה בטוח בין הצדדים וכי הנתבעת רכשה פוליסת ביטוח בחברת הבטוח מגדל.

כל ההתנהלות מול התובעת, טוענת הנתבעת, התנהלה מול סוכנות הבטוח, א.א. אמויאל סוכנות לביטוח (2011) בע"מ (להלן: "צד ג'") ולפיכך, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד סוכנות הבטוח הנ"ל לשפותה בגין התביעה דנן.

צד ג' התגוננה וטענה בכתב הגנתה כי הפוליסה הראשונה כללה בחובה איחוד פוליסות קודמות בגין חבות מעבידים וצד ג' אשר טרם הסתיימה תקופתן במועד כריתתה של פוליסת הבטוח הראשונה ולפיכך, התווסף לסכום דמי הפרמיה של הפוליסה הראשונה סכום נוסף בסך 4,412 ₪ בנוסף לחיוב בסך 16,277 ₪ דמי הפרמיה בגין הפוליסה הראשונה.

עוד טענה צד ג' כי יתרת הסכום שנגבה מהנתבעת ועד לסך של 25,000 ₪ בקירוב נובע מפוליסות בטוח נוספות כגון פוליסת בטוח דירתו של מנהל הנתבעת.

צד ג' הכחישה גרסת הנתבעת וטענה כי הנתבעת הסכימה ואישרה את חידוש פוליסת הבטוח, היא הפוליסה השניה, אצל התובעת לתקופה נוספת. רק במאי 2012 בקשה הנתבעת לבטל את הפוליסה השניה אשר בפועל בוטלה לאחר שהשעבוד הרובץ עליה הועבר לפוליסה שהוצאה בחברת הבטוח מגדל.

2. לצורך בירור הסכסוך בין הצדדים, הוגשו כראיות פוליסות הבטוח שהונפקו לנתבעת.

הוצגה הפוליסה הראשונה ממנה עולה כי כינויה "מטריה בתי עסק" ובה חיוב בדמי פרמיה בסך כולל של 16,277 ₪ כולל דמי אשראי בסך 550 ₪. תקופתה החל מיום 1.3.11 ועד ליום 29.2.12.

הוצגה פוליסת בטוח המהווה תוספת לקודמתה אשר כינויה אף היא "מטריה בתי עסק" ובה חיוב בדמי פרמיה בסך כולל של 4,412 ₪ כולל דמי אשראי בסך 149 ₪. תקופתה החל מיום 1.5.11 ועד 29.2.12.

שתי הפוליסות הנ"ל יכונו מעתה והלאה: "הפוליסה הראשונה".

אופן כריתתה של התוספת לפוליסה הנ"ל במועד מאוחר יותר תוארה בסעיפים 5 ו 6 לתצהיר עדות הראשית של צד ג', מר אמויאל. גרסה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת ולא זכתה לכל התייחסות שהיא שכן העדות היחידה מטעם נתבעת באה לידי ביטוי רק בתצהיר ההתנגדות שהוגש בטעם הנתבעת זמן רב לפני הגשת תצהיר עדות ראשית של צד ג' ואין לה כל התייחסות גם בסיכומי ב"כ הנתבעת אשר ממשיך וטוען אך ורק לעניין עלות הפוליסה בהתעלם מהתוספת.

אשר על כן עלותה של פוליסה זו היא בסך כולל של 20,689 ₪ ולא 16,277 ₪ כנטען על ידי הנתבעת.

הוצגה פוליסת בטוח נוספת אשר כינויה אף היא "מטריה בתי עסק" ובה חיוב בדמי פרמיה בסך כולל של 21,732 ₪ כולל דמי אשראי בסך 735 ₪. תקופתה החל מיום 1.3.12 ועד 28.2.13.

פוליסה זו תכונה מעתה והלאה: "הפוליסה שניה".

הפוליסה השניה בוטלה לטענת התובעת ביום 22.6.12 בהסכמה ובעקבות הצגת פוליסת ביטוח תקפה בחברת הבטוח מגדל כמתואר בסעיף 15 לתצהירו של צד ג'. לפיכך הוקטן החיוב לסך 6,666 ₪ יחסית לתקופה בה היתה בתוקף.