תא"מ 52416-05-15 פורת נ' אמרוסי

לפני תביעה על סך כ-14 אלף ₪, בה נטען כי על הנתבע לשלם לתובע דמי תיווך בקשר לעסקת רכישת דירה בקדימה.

מתצהיר התובע ומעדותו בדיון עולה הגרסה הבאה:

הנתבע הזמין מהתובע שירותי תיווך והתחייב לשלם דמי תיווך בשיעור 1% + מע"מ אם תמורת הדירה תהיה 1.07 מליון ₪ ומעלה ודמי תיווך בשיעור 1.25% + מע"מ אם תמורת הדירה תהיה 1.06 מליון ₪ ומטה. התובע הציג לנתבע דירה שאכן נרכשה על ידו, תמורת 950,000 ₪.

בעת הצגתה הראשונה של הדירה לתובע, בדצמבר 2014, לא נחתם בין הצדדים הסכם וזה נחתם רק בפגישה נוספת בין הצדדים, בפברואר 2015. באותו מועד לא גובש הסכם לרכישת הדירה ורק כחודש לאחר מכן, לאחר שהמתווכת מטעם המוכר שבה ופרסמה את הנכס, פנה הנתבע במישרין אל אותה מתווכת ורכש את הדירה. המתווכת הבהירה לנתבע כי עליו לשלם לתובע דמי תיווך. תצהירה של המתווכת שצורף אף הוא לתיק בית המשפט תומך בדברים.

התובע מאשר כי לא שילם את האגרה השנתית של רשיון התיווך לשנת 2015 אלא במאי 2015 וכי במועד חתימת ההסכם לא היתה האגרה משולמת. לטענתו, מועד התשלום הוא עד סוף חודש מרץ ומשכך לא היתה מניעה כי יעסוק בתיווך בעת שנחתם ההסכם, בפברואר.

עוד אישר התובע כי על גבי ההסכם צוין מספר שגוי כמספר הרשיון שלו, ומדובר לגרסתו בטעות טכנית חסרת משמעות של ממש, משמולאו שאר פרטיו ללא טעות. יצוין כי בחקירתו הנגדית התברר שאף שם משפחתו של הנתבע, כפי שמולא בהסכם, אינו מדויק.

מתצהיר הנתבע (המפנה לבקשת הרשות להתגונן) ומעדותו בדיון עולות הטענות הבאות:

משלא שילם התובע את האגרה במועדה לא היה בעל רשיון בתוקף לעיסוק בתיווך במועד בו נחתם ההסכם והוא אינו זכאי לדמי תיווך. העובדה כי על גבי ההסכם לא נרשם מספר הרשיון הנכון של התובע מעלה תמיהה ומנע את האפשרות לבדוק האם לתובע רשיון תקף.

עוד נטען כי התובע לא ביצע שום פעולה על מנת לקדם את רכישת הדירה, לא סייע במו"מ ולא היה הגורם היעיל.

דיון