תא"מ 52376-06-14 מרציאנו נ' ב'

תביעה כספית, שעניינה השבת שכר טרחת עו"ד שגבה הנתבע, עו"ד בעיסוקו, מאת התובע, לקוחו לשעבר של התובע, בשל הפסקת הייצוג, שנעשתה לבקשת הלקוח.

1.הנתבע הינו עורך דין בעיסוקו ומנהל משרד עורכי דין.

התובע, עולה חדש מצרפת, פנה אל הנתבע, שהוא דובר השפה הצרפתית, בבקשה לייצגו בהליך משפטי, שעניינו תביעה שהיתה תלויה ועומדת (התביעה האמורה תכונה להלן:- "תביעת פדידה"). הצדדים ניהלו משא ומתן באשר לשיעור שכ"ט עו"ד שיגבה הנתבע והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

• התובע ישלם שכ"ט עו"ד בשיעור של 9,360 ₪ כולל מע"מ.

• בנוסף, עם סיום ההליך המשפטי, ישולם שכ"ט עו"ד נוסף בשיעור של 10 אחוזים מכל סכום שיפסק לטובת התובע, בין על ידי בית המשפט ובין בהליך של פשרה או בוררות.

• עוד הוסכם, כי שכר הטרחה יכלול גם כל סכום שיפסק על ידי בית המשפט בהליך.

  הדברים עלו בדואר אלקטרוני ששלח הנתבע לתובע ביום 17.2.13 ושאושר על ידי התובע בדואר חוזר.

  יצויין, כי בהצעת הסכם שכר הטרחה ששלח הנתבע לתובע, נכלל סעיף נוסף ולפיו, תהא לנתבע זכות קיזוז בנוגע לסכומים שיוחזקו אצלו, אלא שסעיף זה לא אושר על ידי התובע ולכן אין לראות בו חלק מההסכמות שבין הצדדים.

   

  בהמשך, העביר התובע לטיפולו של הנתבע את הטיפול בתביעה נוספת, בעניינו של יצחק חרדים (להלן:- "תביעת חרדים").

  התובע טוען בתביעתו, כי סוכם עם הנתבע, כי בגין הטיפול בתביעה זו ישלם שכ"ט עו"ד בשיעור של 18,825 ₪. סכום זה שולם וההליך הסתיים בפשרה במסגרת הליך גישור.

  התובע טוען, כי הליך זה אינו מהווה חלק מתביעתו כאן.

   

  לעומת התובע, טוען הנתבע, כי ביחס לתיק זה סוכם שכ"ט עו"ד בשיעור דומה לזה שסוכם בתביעת פדידה, דהיינו ישולם שכ"ט עו"ד בתחילת ההליך ובהמשך יוסיף הנתבע וישלם שכ"ט עו"ד באחוזים.