ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ

לפני תביעה על סך כ-18 אלף ₪ בה נטען כי בשל תדלוק שגוי של רכב התובעת, שבוצע על ידי עובד הנתבעת, נגרם לרכב הנזק נשוא התביעה. הנתבעת טוענת, בין היתר, כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין התדלוק לנזק הנתבע.

התביעה הוגשה במתכונת הנהוגה ביחס לתיקי נזקי רכוש-רכב, ובהתאם לכך צורפו (ולא צורפו) מסמכים לכתבי הטענות.

בדיון הצביעה הנתבעת על טענותיה המקדמיות, שפורטו בכתב ההגנה.

לעמדתה, נהגת רכב התובעת חתמה על כתב ויתור והצהירה כי אין ולא יהיו לה תביעות. מסמך זה סותר, לעמדת הנתבעת, את התצהיר התומך בתביעה – תצהירה של עובדת התובעת שאינו אלא, כנטען, עדות מפי השמועה.

עוד נטען כי התביעה הוגשה בשיהוי וכי, על פניו, נפל פגם בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה – כאשר התאריך שעל גביה שונה מהתאריך שעל גבי חוות הדעת שצורפה למכתב ההתראה, אף שחוות הדעת זהות.

התובעת השיבה כי אף שאין מחלוקת שהנהגת קיבלה פיצוי הרי שאין לראות במסמך, שנערך על ידי נציגי הנתבעת, כויתור. התובעת הוסיפה כי לא נפל פגם בתצהיר התומך בכתב התביעה וכי אם תעמוד הנתבעת על הגשת תצהירים, כך ייעשה. ב"כ התובעת אף התייחסה לטעות הנטענת בחוות הדעת.

הלכה היא כי סעד של סילוק תביעה על הסף הינו סעד קיצוני שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים קיצוניים, שכן יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה. אין ביהמ"ש בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התביעה קלושים, לא יחסום בית המשפט בפני התובע את הדרך לבירור תביעתו אם קיימת אפשרות כלשהי, גם אם בדרך של תיקון כתב התביעה, שהתובע יצליח בתביעתו.