תא"מ 52287-11-11 נכסי מ. ליפקיס בע"מ נ' רוזמן ואח',תא"מ 54582-06-12 נכסי מ. ליפקיס בע"מ ואח' נ' אבני ואח'

עניינן של התביעות שבכותרת, ששמיעתן אוחדה- שטר חוב ע"ס 50,000 ₪ , צמוד למדד המחירים לצרכן, שניתן לתובעת ביום 15/6/10 במסגרת הסכם לשכירות מושכר שבבעלות התובעת (להלן: "ההסכם", "המושכר"), מיום 1/4/10. שטר החוב ניתן לה על ידי השוכרת- אחת הנתבעות (חברת טייל סיטי הפקות בע"מ (להלן: "החברה")), בערבות הנתבעים האחרים (להלן: "מר רוזמן" ו"מר דוד אבני"), להבטחת התחייבויותיה של החברה על פי ההסכם ולשיפוי על נזקי התובעת ככל שיופר (סעיף 15 להסכם השכירות). במועד ההתקשרות בהסכם ומתן שטר החוב- היו הנתבעים הנ"ל בעלים של החברה והתביעה כנגד כל הנתבעים, בשתי התביעות, הינה יחד ולחוד. שטר החוב הוגש לביצוע ללשכת ההוצל"פ. לנתבעים ניתנה רשות להתגונן.

אין חולק כי החברה לא פינתה את כל חפציה מהמושכר במועד פינויו על ידה בתום תקופת השכירות על פי ההסכם (31/3/14). המחלוקת שבין הצדדים הינה- האם התובעת נתנה את הסכמתה להשארת חפצי החברה במושכר, מעבר ל- 10 ימי איחור, האם מגיע לתובעת פיצוי בגין דמי שכירות עד למועד הפינוי הסופי- 29/7/11 ופיצוי מוסכם עקב הפרת ההסכם, בהתאם לפירוט שהוגש על ידה.

לשיטת הנתבעים- בקליפת אגוז ובין היתר, הנתבעת התירה את השארת החפצים במושכר, ומכל מקום לא נגרם לה נזק כך שאינה רשאית להפרע מכוח שטר החוב. טוענים הם כי הנתבעת לא הוכיחה שניסתה להשכיר את הנכס בתקופה שבמחלוקת וכי הדבר לא עלה בידה בגלל המצאותו של הציוד השייך לחברה והושאר במושכר, כי היה עליה לפעול להקטנת הנזק, ועוד. הנתבע מר אבני טוען, בין היתר, במסגרת הודעה לצד שלישי שהגיש כנגד הנתבעים האחרים- כי עובר למועד פינוי הנכס על פי הסכם השכירות עזב את החברה וכי על פי המוסכם בינו לבין הנתבע מר רוזמן, שוחרר מר אבני מכל חיוביו וערבויותיו לחברה, לרבות שטר החוב הנ"ל. הנתבעים העלו טענת קיזוז, בטענה שציוד (מרכזיה ומזגנים) שהשאירה החברה במושכר, שייכים לה, לאחר שנרכשו על ידה מדייר קודם.

הצדדים הסמיכוני במהלך הדיון מיום 22/10/14 ליתן פסק דין על דרך הפשרה, ללא נימוקים, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, את פרוטוקולי הדיונים, את תצהירי הצדדים על נספחיהם ואת הסיכומים בכתב שהגישו, לאחר ששקלתי את כל המצוי בפני, באיזון הראוי בין כל אלה- להלן הכרעתי במחלוקת שבין הצדדים:

אני מחייבת את כל הנתבעים, בשני ההליכים- יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך כולל מע"מ של 20,880 ₪, בתוספת השתתפות בשכ"ט ב"כ התובעת בסך כולל מע"מ של 4,928 ₪ והוצאות משפט בגין אגרה ראשונה בסך של 700 ₪. סה"כ לתשלום: 26,508 ₪, נכון למועד פסק הדין.

הסכום שנפסק ישולם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק- הדין במשרד ב"כ, שאם לא כן- ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. טענת הקיזוז לא הוכחה והיא נדחית.

בכל הנוגע למחלוקת במסגרת ההודעה לצד שלישי שהגיש מר אבני כנגד מר רוזמן והחברה (להלן: צדדי ג'") בתיק 54582-06-12: אני מורה כי צדדי ג' ישיבו למר אבני כל סכום שידרש לשלם לתובעת בעקבות פסק-הדין.

מעבר לאמור לעיל- כל צד ישא בהוצאותיו.

ככל ששולמה המחצית השניה של האגרות במי מההליכים- היא תוחזר למשלם.

מברכת אני את הצדדים וב"כ על האיפוק ההדדי שהפגינו במהלך הדיון ועל שהשכילו לסיים את ההליך בדרך דיונית ראויה, ההולמת את נסיבות הענין.

המזכירות תואיל לשלוח את פסק-הדין לב"כ הצדדים

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"ה, 19 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.