תא"מ 51932-06-12 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' בן יוסף ואח'

לפני תביעה בסדר דין מהיר, שעניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 2/6/2011, בין רכב המבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת"), לבין רכב בבעלות הנתבע 1 המבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

אין מחלוקת, כי נהגת רכב התובעת פנתה ימינה בפניה בה יש לה תמרור "תן זכות קדימה" ונהגת רכב הנתבעים פנתה שמאלה מהכיוון הנגדי לאותו הכביש, בצומת מרומזר. מדובר בכביש בעל נתיב השתלבות מימין ועוד שני נתיבי נסיעה. כמו כן, מהתמונות שהוגשו, עלה כי הפגיעה ברכב התובעת היא פגיעת מעיכה בדלת הקדמית שמאלית וכן שפשוף מעל הגלגל האחורי.

נהגת רכב התובעת העידה, כי השתלבה ימינה לאחר שהבחינה שאין תנועה ופתאום הרגישה כאילו מישהו בא לכיוון שלה, היא צפצפה, אבל הרכב השני נתן לה מכה בדלת השמאלית. בחקירה הנגדית הבהירה, כי התאונה ארעה לאחר ההשתלבות והעריכה, כי מדובר במרחק של כ- 120 מטר מהרמזור.

נהגת הנתבעים העידה, כי פנתה שמאלה בצומת, ונכנסה לנתיב השמאלי שם ראתה את רכב התובעת מגיע מקדימה ומשתלב במסלול שלה תוך כדי שהיא פוגעת בה והיא כל הזמן הייתה בנתיב השמאלי. לטענתה, כאשר ראתה את רכב התובעת הדהד לה בראש מה היא עושה ואז היא נכנסה לה למסלול ונתקעה בה. בחקירה הנגדית שבה והבהירה הנהגת, כי הייתה בנתיב השמאלי ולא בימני וטענה, כי נהגת התובעת הייתה חייבת לתת לה את זכות הקדימה.

שתי הנהגות נשמעו מהימנות, כל אחת מהן הייתה משוכנעת בגירסתה, יחד עם זאת ניתן להניח, ש"האמת", ככל הנראה, נמצאת באמצע, במובן זה שהתאונה ארעה לא בנתיב הימני ולא בנתיב השמאלי, אלא היכן שהוא בין הנתיבים. דהיינו, שני כלי הרכב סטו, במידה מסויימת, זה לעבר זה, לאחר הפניה וההשתלבות בנתיב, על אף שהן הבחינו זו ברכבה של זו. הנזק שנראה ברכב התובעת יכול להתאים לכל אחת מן הגירסאות ואין ראיה חיצונית שתטה את הכף לכיוון גרסה מסויימת.

יתירה מזו, אין מחלוקת, כי נהגת התובעת הייתה אמורה ליתן את זכות הקדימה לרכב הנתבעים. אכן התאונה ארעה לאחר הפניה ימינה, אולם אני בספק אם נהגת התובעת השלימה את ההשתלבות, מכל מקום משהבחינה ברכב התובעת הייתה אמורה להאט ולאפשר לו לעבור ולא רק לצפצף כפי שטענה שעשתה.

בנסיבות אלה, כאשר הגרסאות שקולות וכפות המאזניים מאויינות, אני קובעת, כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה.

התביעה נדחית ללא צו להוצאות, כל צד ישא בהוצאות לרבות הוצאות העדים מטעמו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.