תא"מ 51931-06-13

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 29,985 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב, מ"ר 38-347-65 (להלן: "הרכב") ביום 12.10.2011 כתוצאה ממפגע, בדמות חול וחצץ, שהיה על כביש שהנתבעת הייתה מופקדת על אחזקתו התקינה, אשר גרמו לרכב לאבד שליטה ולהתנגש במעקה הבטיחות שבצד הכביש (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על הנתבעת אשר אחראית לתחזוקת הכביש בו אירעה התאונה, ובשל חוסר תחזוקה נאותה, ארעה התאונה.

מנגד, מכחישה הנתבעת כי האירוע הנטען התרחש בנסיבות שתוארו על ידי התובעת. לטענת הנתבעת, היא פועלת לטיפול ולסילוק מפגעים המדווחים לה, בין היתר על דרך התקשרות למוקד הודעות הציבור ובנוסף פועלת באופן יזום לאיתור מפגעים בכבישים, לרבות סיירים הנוסעים מידי מספר ימים בכבישים שהנתבעת מופקדת על אחזקתם השוטפת. לטענת הנתבעת, היא לא קיבלה דיווח על המפגע הנטען מיד לאחר התאונה או בסמוך לה. עוד טוענת הנתבעת כי ככל שקרתה התאונה בקטע הכביש הנטען הרי שמדובר ברשלנות מצד נהג רכב התובעת.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהג רכב התובעת וסגן מנהל אזור השפלה וירושלים ופניות הציבור בנתבעת.

4.בתום הישיבה, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה וביקשו ליתן פסק דין על פי החומר המונח בפני בית המשפט.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים: