תא"מ 51889-05-15 לוין ואח' נ' אמבולנט בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ביום 6/10/15.

פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 10/6/15, שנמסר ע"י דואר ישראל לעובד החברה, מר אנדרצ'ניק בוריס.

הבקשה הוגשה ביום 9/6/16, והמבקשת טענה כי העובד, לו נמסר הכתב, לא היה מוסמך לקבל כתבי בי דין אלא טכנאי לחצני מצוקה, לא מסר את כתב התביעה לאיש, ואף הודיע בחודש מאי 2015 על רצונו לסיים עבודתו בחברה, וסיים עבודתו בחודש ספטמבר של אותה שנה.

מר ג'ניה גרויסברג מצהיר בשם המבקשת העובד אינו מיופה כח, לא הציג יפוי כח, ולא העביר לגורם מוסמך בחברה את כתב התביעה. לדבריו לו היה כתב התביעה מגיע לידיו היה מעבירו לטיפול עו"ד רן לוין, שייצג אז את המבקשת, והיה מוגש כתב הגנה במועד. הנתבעת טוענת כי גם את פסק הדין לא קיבלה, ונודע לה על ההליך מקבלת האזהרה בתיק ההוצל"פ.

התביעה הינה להצהרה על ביטול הסכם לשירותי רפואה, השבת כספים ששולמו, ביטול חיובים ופיצוי לדוגמה. בפסק הדין ניתן הצו ההצהרתי על ביטול ההסכם, הנתבעת חויבה בהשבת 560 ₪ ובפיצוי לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 בסך 10,000 ₪ בנוסף לאגרה ושכ"ט עו"ד.

הנתבעת טענה כי התובעים חתמו על ההסכם לקבלת שירותי סיוע חירום ולחצן מצוקה, כולל תנאים כלליים, הוראה לחיוב חשבון וטופס גילוי נאות, אותו לא צירפו לכתב התביעה. המבקשת טוענת כי כל התנאים מופיעים במסמכים, וכי הסכום 560 ₪ נגבה מהם כדין (260 ₪ דמי מנוי ל-4 חודשים ו-300 ₪ דמי התנתקות). לפיכך, טוענת המבקשת, לא הפרה המבקשת כל הוראה, ואין התובעים זכאים

לפיצוי כלשהו.

לבקשה צורף אישור המסירה, מכתב ההתפטרות של העובד, מר אנדרצ'ניק בוריס, מיום 3/9/15, טופס גילוי נאות, ותיעוד שיחות עם התובעים וטיפול בעניינם.

המשיבים הגישו תגובה, בה נטען כי מסירת כתב התביעה היתה כדין, וכי טענות המבקשת בעניין סתמיות ומתחמקות. בהתאם להנחייתי בהחלטה מיום 10/6/16 צורף אישור המסירה של פסק הדין, אותו קיבל ביום 24/11/15 המצהיר, מר גרויסברג (ב"כ המשיבים מתייחס אליו בטעות בלשון נקבה).

מכאן טוען ב"כ המשיבים כי הבקשה מוגשת באיחור, ורק לאחר שהמבקשת מצאה עצמה בפני הליכי הוצל"פ. נטען כי המבקשת זלזלה בהליך, עליו נודע לה, ואין להושיט לה סעד של ביטול פסק דין.