תא"מ 51752-10-14 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' מטר

לפני תביעה כספית, על סך של 23,913 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי רכבה נפגע מאחור על ידי רכב הנתבע – בשעה שהאטה ועצרה את רכבה בצד הדרך לאחר שפנתה לרחוב צדדי והבחינה כי טעתה בדרכה. אין מחלוקת כי רכב התובעת עצר במקום אסור לעצירה – בשטח מסלול הפניה ולצד מדרכה הצבועה באדום-לבן.

טענות הנתבע, מאידך גיסא, הן כי האט מאחורי רכב התובעת שעמד בצד הדרך ומשהבחין כי זה לא מתכוון להמשיך בנסיעה החל לעקוף אותו – כאשר רכב התובעת יצא לפניית פרסה פתאומית וחסם את דרכו.

בדיון העידו נהגת רכב התובעת ואמה שישבה עמה ברכב, הנתבע בעצמו ונוסע שהיה עמו ברכב. התברר בדיון, בין היתר - כי הנתבע גרס שרק הוא והעד הנוסף מטעמו ישבו ברכב בשעה שהעד טען כי היו עמם שניים נוספים (גרסה הנתמכת על ידי נהגת התובעת והעדה מטעמה); כי הנתבע והעד מטעמו טענו כי הצדדים החליפו פרטים בתחנת דלק סמוכה בעוד שנהגת התובעת והעדה מטעמה טענו כי המתינו לנתבע בתחנת הדלק – אך משזה לא הגיע לשם חזרו למקום התאונה; כי בעוד שבכתב ההגנה טען הנתבע שהמתין לרכב התובעת מספר שניות בדיון העיד הנתבע כי התאונה ארעה בסיבוב, "תוך שניה" (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 6). רשמתי לפני גם כי בדיקת רכב התובעת לצורך עריכת חוות דעת השמאי נערכה כשלושה חודשים לאחר התאונה, אולם העדים לא נשאלו על פער זמנים זה.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 19,000 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, את שכר עדות התביעה בסך 300 ₪ כל אחת ואת שכר עד ההגנה בסך 300 ₪ נוספים (בנסיבות, תישא התובעת בשכר העדות בגין ישיבת 8.11.15 וכפי שנקבע באותו מועד) ושכ"ט עו"ד בסך 2,850 ₪.

ניתן היום, י"ד אדר תשע"ז, 12 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.