דחיית בקשה לביטול הסכם בע"פ למכירת מסגרת משומשת של משקפיים

האם הסכם בעל-פה למכירת מסגרת משומשת של משקפיים תמורת 250 ₪ כלל זכות לרוכש לבטל את ההסכם? זו השאלה שבלב ההליך שלפניי.

על עובדות היסוד של המקרה – אין מחלוקת בין הצדדים, ואלה הן:

• במועד כלשהו בסוף חודש אוקטובר 2013 (לטענת התובע – 28.10 ולטענת הנתבעת - 25.10, אולם אינני רואה חשיבות מכרעת למועד המדויק) נפגשו התובע והנתבעת – באקראי – בחנות המשקפיים "נחמן משה ובניו" ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. הנתבעת הגיעה לחנות עם בתה הקטינה, בכוונה לערוך לבת בדיקת עיניים, ולבחון רכישת משקפיים חדשים או החלפת העדשות במשקפיה הקיימים.

• בין התובע ובין הנתבעת התפתחה שיחה, אשר לעדותם של שני הצדדים – הייתה ידידותית ונעימה, והתאפיינה באווירה טובה ומלאה הומור.

• התובע והנתבעת הסכימו, כי התובע ירכוש מן התובעת את מסגרת המשקפיים של בתה של התובעת – מסגרת מתוצרת "ראלף לורן". לאחר משא ומתן בדבר התמורה שתשולם, סוכמה תמורה בסך 250 ₪. אין מחלוקת גם, כי התובע שילם לנתבעת את הסכום במזומן, באותו מועד.

• זמן קצר לאחר אותה פגישה – יום אחד כטענת התובע או ימים ספורים כטענת הנתבעת – החל התובע לפנות לנתבעת בבקשה לבטל את העסקה, להשיב את המסגרת לידיה ולקבל את כספו בחזרה. הנתבעת התעלמה מחלק מהפניות, והשיבה לחלק אחר.

הצדדים חלוקים בשאלות עובדתיות לא מעטות: התאריך המדויק שבו התקיימה הפגישה; אופי המשא ומתן – האם לחץ התובע על הנתבעת למכור את המסגרת (כטענתה) או שמא מדובר היה במשא ומתן נינוח (כטענתו); מידת המעורבות של בעלי החנות – האחים חיים ורמי נחמן – במשא ומתן; שאלת זהות הנושאת והנותנת מטעם הנתבעת – האם מדובר היה בעסקה בין התובע ובין הנתבעת, או בין התובע ובין בתה של הנתבעת. שאלות אלה, לטעמי, הן שוליות, והיקף העיסוק של הצדדים בהם משקף את אופי ניהולו של התיק כולו.

שאלה אחת מבין השאלות במחלוקת – ואחת בלבד – היא השאלה המרכזית, שעליה יקום וייפול דבר: התובע טוען, כי תנאי בעסקה שכרת עם הנתבעת הוא הזכות שניתנה לו לבטל את העסקה אם יחליט – לאחר שייוועץ באחרים – כי הוא אינו מעוניין במשקפיים. הנתבעת מכחישה קיומו של תנאי כזה, וטוענת שמבחינתה – משהחליפה המסגרת ידיים, ומששולמה התמורה המוסכמת – אין עוד זכות ביטול וחזרה.

התביעה הוגשה בסכום של 1,439 ₪ - פי 5.7 מסכום העסקה כולה. כתב התביעה – על נספחיו – מחזיק 24 עמודים; בפרק זמן של שבועיים שחלף בין הישיבה המקדמית ובין דיון ההוכחות הגישו הצדדים לא פחות מחמש בקשות. עניין לנו אפוא בתביעה שעל אף היקפה הכספי המצומצם – ראו בה הצדדים חשיבות ניכרת.

הנטל להוכיח את קיומה של תניית ביטול בהסכם המכר מוטל על כתפי התובע. הן בבחינת "המוציא מחברו – עליו הראיה", והן משום שבדיני החוזים לא קיימת זכות מוקנית לבטל חוזה, אלא אם הסכימו על כל הצדדים מפורשות או בהתקיים עילות ביטול (שאין חולק שלא התקיימו כאן), והנטל להוכיח תנאי בחוזה הוא על הטוען להתקיימותו.