תא"מ 51665-04-15 גלילי נ' צוקנוב ואח'

ביום 27.12.15 הוכרעה בקשת המשיבים למחוק את הכותרת של סדר דין מקוצר מכתב התביעה שהגיש המבקש. נקבע כי אין למחוק את הכותרת, אולם הוצע לצדדים להסכים על מתן רשות להתגונן ועל העברת הדיון לסדר דין מהיר.

נקבע כי כל עוד לא יביע המבקש הסתייגותו עד ליום 15.1.16, כך ייקבע.

ביום 17.1.16, בשעות הצהריים, הגיש המבקש הודעה ובה נימוקים מדוע אין להתיר למשיבים להתגונן בפני התביעה. דא עקא, שהודעה זו הוגשה לאחר שכבר נחתמה החלטה מוקדמת יותר באותו יום ולפיה משלא הוגשה הסתייגות המבקש – ניתנת רשות להתגונן בהסכמה.

עתה עותר המבקש לעיין מחדש בהחלטה זו, שכן משנקבע שההסתייגות מהכוונה להורות על מתן הרשות להתגונן תוגש עד ליום 15.1.16, ובהיותו של מועד זה יום שישי בשבוע, הוארך למעשה המועד להגשת התגובה עד ליום 17.1.16 – וזו אכן הוגשה במועד.

משכך, עותר המבקש להורות על ביטול ההחלטה ועל קיום דיון לגופו של עניין בבקשת הרשות להתגונן.

על פניו, דומה שמבחינת ההתייחסות למועדים יש מן הצדק בטענות המבקש.

יחד עם זאת, יוזכר כי לבית המשפט הסמכות להורות על מתן רשות להתגונן "על יסוד הבקשה בלבד" (תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי) ובשים לב להלכה ולפיה די בקיומה של ראשית הגנה שאינה הגנת בדים ותו לא על מנת שתינתן הרשות להתגונן ולא תיחסם דרכו של בעל דין מלטעון טענותיו בפני בית המשפט – הרי שנוכח העולה מהבקשה למחיקת כותרת ומהתגובה המפורטת שהגיש ב"כ המבקש כאמור לעיל, קיים יסוד לקבוע שהמחלוקת בין הצדדים היא כזו המחייבת בירור אשר אותו יש לעשות במשפט ומשכך – יש ליתן רשות להתגונן. כפי שכבר צוין, לא מן הנמנע כי עצם העובדה שהמבקש נדרש לעשרה עמודים בהם פורטה התייחסותו לשאלת מתן הרשות להתגונן כדי ללמד על עצם הצורך כי זו תינתן.

יוזכר, כי בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

משכך, לא מצאתי לשנות מן ההחלטה מיום 17.1.16, אף אם לא ניתן לקבוע עוד כי היא ניתנה בהסכמת המבקש, והצדדים יפעלו על פי הקבוע בה ובהתאם ללוח הזמנים שנקצב בה.

למען הסר ספק ולמעלה מן הנדרש יובהר לשני הצדדים כי אין באמור כדי להביע עמדה באשר לסיכויי התביעה למעלה מן הנדרש לצורך שלב דיוני זה.