תא"מ 51630-12-14 אג'באריה נ' אג'באריה ואח'

התביעה היא לפיצוי בגין נזק, שנגרם לרכב התובעת בתאונת דרכים. לטענת התובעת, רכב הנתבע 1, שאותו ביטחה הנתבעת 2, פגע ברכב התובעת וכתוצאה מכך נגרמו לרכב התובעת נזקים. התובעת טענה כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת.

להוכחת הנזק בתאונה צרפה התובעת חוות דעת של שמאי, שעל פיה עלות תיקון הרכב מוערכת ב- 5,540 ₪. התובעת דרשה גם פיצוי בגין שכ"ט השמאי בסכום של 650 ₪, וכן 1,000 ₪ בגין עגמת נפש וטרטורים (סעיף 6(ג) לתביעה), ו- 2,500 ₪ בגין "הוצאות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק" (סעיף6(ד) לתביעה).

בדיון שהיה בפני ביום 25/6/15 התברר שאין מחלוקת בשאלת החבות והנתבעים מודים למעשה באחריותם לתאונה, אלא שהם מבקשים לטעון לעניין הנזק. לפיכך, נשמעו הראיות.

מטעם התובעת העיד מר מחמוד ג'ברין שנהג ברכב התובעת ביום התאונה. מעדותו עלה כי הרכב תוקן (עמ' 2 שו' 18) אך לכתב התביעה לא צורפו חשבוניות תיקון ואלה גם לא הוגשו במעמד הדיון. העד, שנשאל מדוע אין בידו להציג חשבוניות אודות תיקון הרכב השיב: "איזה חשבוניות תיקון? מה אני צריך חשבוניות? מה אני קבלן? מה אני יעשה עם חשבוניות? מה אני יעשה החזר מס על זה?" (עמ' 2 שו' 20 – 21).

בסיכומיו בתום הדיון שהיה בפני ביום 25/6/15 ציין ב"כ התובעת כי התובעת מוותרת על הנזקים שפורטו בסעיפים 6 ג' ו- ד' לתביעה ומותירה רק את דרישתה לפיצוי בגין הסכומים שפורטו בחוות דעת השמאי ובגין שכ"ט השמאי. סכומים אלה ביקש בכ' התובעת לפסוק למרשתו.

הנתבעים טענו כי מאחר שהרכב תוקן, היה על התובעת להוכיח את עלות התיקון בפועל ומשלא הוכיחה את עלות התיקון, ממילא דין תביעתה, להדחות.

הצדק עם הנתבעים.

מעדות נהג התובעת ברור כי הרכב תוקן. מכיוון שכך, על התובעת להוכיח מה הייתה עלות התיקון בפועל. משלא הוצגה ראיה כזו, ממילא לא עלה בידי התובעת להוכיח את הנזק שנגרם לה . חוות דעת השמאי היא בבחינת הערכה של עלות התיקון ואין היא ראיה לעלות התיקון בפועל.

אם בחרה התובעת לוותר על קבלת חשבונית וקבלה עבור תיקון הרכב, אין לה להלין אלא על עצמה, אך ללא חשבוניות או קבלות אודות התשלום ששילמה עבור התיקון, ממילא לא עלה בידה להוכיח את התשלומים ששילמה.