תא"מ 51328-04-13 אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' סונסינו

1.התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בנזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונה מיום 16.12.12.

2.לטענת הנהג מטעם התובעת, בעת שחנה ברחוב קדימה בחיפה ביום האירוע בשעות הערב, פתח את הדלת השמאלית אחורית על מנת להוציא דברים מהרכב כשלפתע רכב הנתבעת הגיע ופגע ברכבו. לפי חוות הדעת השמאית שצורפה לתביעה עולה כי הפגיעה היא בדלת אחורית שמאלית שהיתה פתוחה. התובעת סבורה כי יש להשית את האחריות לתאונה על הנתבעת ולחייבה בנזק לפי חוות הדעת.

3.הנתבעת טוענת כי נהג התובעת חנה בזווית אלכסונית ביחס למדרכה שחסמה חלק מנתיב הנסיעה. רכב התובעת היה ללא אורות בשעת חשיכה, הנהג פתח את הדלת בחוסר זהירות במפתיע בצד שמאל לתוך נתיב הנסיעה ועל כן הפגיעה היתה בלתי נמנעת והאחריות נופלת כל כולה עליו.

4.לאחר ששמעתי את הנהגים, דין התביעה להידחות.

5.למעשה אין מחלוקת עובדתית לפיה הנהג מטעם התובעת פתח את דלת הרכב השמאלית האחורית אל תוך נתיב הנסיעה של הרכבים שנוסעים בכביש. על פי עדות הנתבעת, שהיתה מהימנה בעיניי, היא נסעה במהירות של כ-30 קמ"ש, לא הגיעה במפתיע, היתה מרוכזת בכביש ודעתה לא היתה מוסחת בכל דרך, ובשל החושך לא היתה יכולה להבחין ולא היתה צריכה לצפות שאדם יפתח את דלת הרכב לתוך נתיב הנסיעה. אף עדותה לפיה הרכב עמד לא במקביל לכביש אלא במצב אלכסוני שחסם מעט את נתיב הנסיעה, לא נסתרה.

6.במצב הדברים המתואר לעיל, נראה כי הנהג מטעם התובעת נהג בחוסר זהירות. לא היתה כל סיבה להוציא את חפציו מהמושב האחורי דווקא מצד הכביש (צד שמאל) ונכון היה להוציאם מהצד הימני, הוא צד המדרכה, ובכל מקרה ואם החליט לפתוח את הדלת מצד שמאל, לכיוון הכביש, היה עליו לוודא היטב שהדרך פנויה מכל רכב שהוא.

על פי העדויות, שדה הראיה ברחוב זה הוא למעלה מ-100 מטר ועל כן צריך היה הנהג מטעם התובעת להמתין עד שהכביש יתפנה ורק לאחר מכן לפתוח את הדלת.

בשים לב לעובדה שהנתבעת נסעה במהירות של 30 קמ"ש, נראה שהנהג מטעם התובעת לא המתין עד שהכביש יהיה פנוי ופעל בפזיזות. מעשהו זה גרם לתאונה והוא אף בניגוד לתקנה 80 לתקנות התעבורה בעניין פתיחת דלת וסגירתה הקובעת כי: "לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך". עצם התרחשות התאונה בנסיבות שתוארו לעיל, מלמדת כי הוא פעל כאמור בניגוד לתקנה ועל כן האחריות לאירוע מונח לפתחו. אוסיף אף כי לא מצאתי כל אשם תורם בנהיגת הנתבעת.