תא"מ 51312-03-14 קבוצת אלון בע"מ נ' מזרחי

1.לפניי תביעה כספית, על סך 1,918 ₪, בגין יתרת חוב שנותרה לנתבע בגין מוצרים שהעניקה לו התובעת.

2.התובעת הינה חברה פרטית הרשומה בישראל כדין ועיסוקה, בין היתר, בייצור מוצרי תברואה וכן, בייצור והתקנת סורגים ושערים חשמליים. על פי הנטען, הנתבע רכש מהתובעת סורגים לחלונות ביתו ועל פי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת נותרה לו יתרת חובה של 1,750 ₪ נכון ליום 11.4.10 כאשר סכום זה כשהוא מעודכן למועד הגשת התביעה עומד על סך 1,918 ₪. עיון בכרטסת מלמד, כי בחודש מרץ 2010 יצאה תעודת משלוח ע"ס 6,000 ₪ ובחודש אפריל 2010 יצאה תעודת משלוח נוספת ע"ס 750 ₪. הנתבע שילם 5,000 ₪ בלבד ומכאן, כי נותרה יתרת חובה. כמו כן, צורפו לכתב התביעה שתי חשבוניות מס מרכזות 0754C 106 ו- 0625C 106.

3.לטענת הנתבע, במהלך חודש מרץ 2010 הגיע לביתו, מבנה בן 3 קומות, נציג "מקסידור סורגים ושערים" העוסקת בהתקנת סורגים. הנתבע ביקש להתקין סורגים בקומה הראשונה והשנייה בביתו. נציג התובעת מילא את הפרטים הנדרשים ב-"הזמנת עבודה", ביצע מדידות לצורך התקנת הסורגים ושילם לו במזומן סך של 2,000 ₪ ע"ח התמורה. יצויין, כי הנציג הודיע לנתבע שעבור הסכום הנ"ל יקבל חשבונית, אולם, חשבונית זו לא הומצאה לנתבע וכן, לא הומצאה הזמנת העבודה. בנוסף טוען הנתבע, כי הנציג הציג עצמו כשליח של חברת מקסידור כאשר שמה של התובעת כלל לא הועלה ומשכך, טוען הוא להיעדר יריבות.

4.לאחר מספר ימים התקינה חברת מקסידור את הסורגים בקומה הראשונה והשנייה, והמתנגד שילם למשיבה במזומן את יתרת התמורה על סך של 4,000 ₪. הנתבע הציג קבלה מס' 0560 ע"ס 4,000 ₪ מחברת מקסידור. אשר על כן, לטענת הנתבע נשא הוא במלוא התמורה על סך 6,000 ₪.

5.בישיבה מקדמית שהתקיימה בפניי במעמד הצדדים ביום 13.4.15 השיבה התובעת, לעניין שאלת היריבות, כי השם מקסידור אינו ישות משפטית נפרדת, אלא, שם מסחרי בלבד שהינו בבעלותה.

6.התובעת הגישה ראיותיה, במסגרתם הוגש תצהיר עדותו הראשית של מר פרץ פנחס שהצהיר, כי שימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה כסוכן מכירות אצל התובעת. לדבריו, הנתבע ביצע הזמנה ביום 16.3.10 ע"ס 6,000 ₪ ושילם סך של 1,000 ₪ במזומן. הסוכן העביר את הכספים למשרדי החברה והחברה הנפיקה חשבונית מס קבלה ממוחשבת. כמו כן, הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעם המתקין, מר איציק זכאי, שהצהיר, כי לאחר ההזמנה הראשונה שביצע הנתבע בסך 6,000 ₪ ביקש הוא לבצע הזמנה נוספת של סורג לקומה העליונה של דירתו בסך כולל של 750 ₪. הנתבע שילם סך של 4,000 ₪ בעת ביצוע ההתקנה וסך נוסף של 1,000 ₪ בעת ההזמנה ועל כן, נותר חייב קרן חוב של 1,750 ₪.

7.בישיבת שמיעת ראיות שהתקיימה בפניי ביום 16.7.15 העידו עדי הצדדים בפניי.

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הצדדים בפניי ושקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין, נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי.

8.1נתתי אמון בעדותו של עד התובעת, מר יצחק זכאי, באשר לנסיבות להן היה עד ואולם, יתרת החוב בתיק זה אינה נסובה סביב פעולות העד הנ"ל, אלא, פעולות הסוכן, מר פיני פרץ. לא נתתי אמון בעדותו של מר פרץ. עדותו נמצא בעיני מהוססת ובלתי אמינה. העד אישר, כי היה נוהג לקבל כספים ולא להוציא בעדם קבלות אף באשר לסכום הכסף ששולם במזומן עדותו נמצאה מהוססת, זאת, הגם והנהלים אצל התובעת, כפי שהעיד מר זכאי, היו כי על כל תשלום יש להנפיק ללקוח קבלה באופן מיידי.