הראל חברה לביטוח בע"מ נ' שניידר ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת נהגת רכב התובעת לתאונה ולהטיל את מלוא האחריות להתרחשות התאונה על הנתבע 1.

מצאתי להעדיף את עדות נהגת רכב התובעת, ממנה התרשמתי ובה נתתי אמון ולהעדיפה על גרסת הנתבע. נהגת רכב התובעת העידה עדות אחידה וסדורה עליה חזרה גם בחקירתה הנגדית. מנגד, הנתבע 1 העיד עדות מתפתלת, אישר שלא ראה מניין הגיע רכב התובעת ואת מסלול נסיעתו קודם לתאונה ואיבד את זכרונו כשנשאל מדוע הפנה את נהגת רכב התובעת לתיקון רכב התובעת במוסך שלו לאחר התאונה, ולאחר שלטענתו במסלול רכב התובעת היה תמרור "האט ותן זכות קדימה".

נתתי דעתי לשוני בגרסאות לאופן התרחשות התאונה בכתב התביעה, בטופס ההודעה המודפס מטעם התובעת ובעדות הנהגת מטעמה, וכי בעוד שנהגת רכב התובעת העידה כי רכב הנתבעות פגע ברכבה התובעת כשהגיח מהצד, בכתב התביעה נטען כי רכב הנתבעים נסע לאחור ופגע ברכב התובעת ובטופס ההודעה נטען כי לאחר התאונה רכב הנתבעים נסע נסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת. אולם, טופס ההודעה המודפס אינו חתום על ידי נהגת רכב התובעת, וזו הבהירה בעדותה כי לא דיווחה על נסיעת רכב הנתבעים לאחור והפנתה למכתב ההודעה על התאונה מיום 23.12.2014, בחתימתה, בו לא נטען לנסיעת רכב הנתבעים לאחור ואשר בתרשים בו נראה רכב הנתבעים מגיח מצד נתיב המעבר הראשי, כפי שנהגת רכב התובעת העידה. כך שלא מצאתי שיש בכך לגרוע מאמינות עדותה של נהגת רכב התובעת אותה אני מעדיפה ומקבלת.

גרסת נהגת רכב התובעת אף מסתברת יותר עם הנזק בכלי הרכב. רכב התובעת נפגע בכנף קדמי ימני ורכב הנתבעים ניזוק בחלק הקדמי שמאלי, מה שמסתבר יותר עם גרסת נהגת רכב התובעת שרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת שהוסע במעבר הראשי, כשהגיח מימין. בעדותו אישר הנתבע 1 כי טרם השלים את הפנייה ימינה למעבר הראשי בעת שרכב התובעת הגיח משמאל, כשלדבריו היה במהלך ההשתלבות כשחלק גדול של רכב הנתבעים במעבר הראשי. אילו כגרסת הנתבע רכב התובעת הגיח משמאלו כשהוא אינו מציית לתמרור עצור, בעוד שרכב הנתבעים היה בשלהי השתלבות לנתיב המעבר הראשי, צריכים היו להיות סימני פגיעה בפינה הקדמית של רכב התובעת וסימני פגיעה באמצע צד שמאל של רכב הנתבעים או בצד האחורי שמאלי של הרכב, ולא בקדמת רכב הנתבעים כפי שארע.

לכך יש להוסיף כי עדות נהגת רכב התובעת שלאחר התאונה היא הופנתה על ידי הנתבע לתיקון רכב התובעת במוסך של הנתבע לא נסתרה, וכי מעדותו של הנתבע עולה כי הפנייתו את נהגת רכב התובעת לתיקון הרכב במוסך שלו נעשתה לאחר שלטענתו צילם, לאחר התאונה, את שלט "האט וזכות קדימה" בנתיב הנסיעה של רכב התובעת. התנהגות זו אינה סבירה למי שסבור שנהגת רכב התובעת היא האחראית לתאונה, ויש בה גילוי דעת מצד הנתבע 1 לנטילת אחריות לתאונה.

לא נעלם מעיני כי התובעת לא הביאה לעדות את נוסעת הרכב, הבעלים של הרכב, שהייתה עדת ראייה לתאונה, אולם במכלול הנסיבות לא מצאתי כי יש בכך לגרוע ממסקנתי.

אשר על כן, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 3,352 ₪ וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר העדה שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה