- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 5118-12-13 עיריית בית שמש נ' ש.פ. שייקה ניהול פרויקטים (2003) בע"מ ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום ראשון לציון |
5118-12-13
28.10.2014 |
|
בפני השופטת: הלית סילש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: עיריית בית שמש |
נתבעים : 1. ש.פ. שייקה ניהול פרויקטים (2003) בע"מ 2. שייקה פופלבסקי |
| החלטה | |
אקדים ואציין כי דעתי אינה נוחה מדרך התנהלות התובעת בתיק זה.
החלטות בית המשפט אינן בגדר המלצה, ולא ברור מדוע התייחסות עניינית של בעל דין אשר אמורה הייתה להיות מוגשת עד ליום 19.9.14, מוגשת ביום 28.10.14.
כמו כן לא ברור מדוע יוצא התובעת מהנחה כי נתנה לה הארכה להגשת התגובה, אך מחמת העובדה כי הוגשה בקשה בעניין זה.
באופן דומה, לא ברור לי מדוע, שני הצדדים, לא פעלו בהתאם להנחיית כב' הרשם יניב ירמיהו וזאת לעניין הגשת כתבי הטענות בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
הגשת כתבי טענות בדרך זו לא הותנתה במתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף, וממילא גם שהיה מקום להורות על סילוק התביעה ביחס לנתבע 2, היה מקום לקדם את ההליך בעניינן של התובעת והנתבעת 1.
לגופה של הבקשה לסילוק על הסף אבהיר כי שאלת ההצדקה בחיובו של הנתבע בחובות החברה, כפופה להוראות הדין, והללו מחייבות, בין היתר את ההכרעה בשאלה עובדתית .
שני הצדדים מצאתו לפנות להוראות חוק ההסדרים במשק המדינה(תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) תשנ"ג- 1992, כמו גם הוראות סעיף 119 א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
עיון בהוראות החוק מלמד כי על מנת שתוכל התובעת להיפרע מהנתבע 2, יש מקום להכרעה בסוגיה, ביחס אליה חלוקים הצדדים, והיא המשך/הפסקת פעילותה של הנתבעת 1.
יודגש כי אין חולק כי הנתבעת 1 אינה מצויה בהליכי פירוק. השאלה היחידה הינה האם "הפסיקה פעילותה" כהגדרת מונח זה במסגרת פקודת מס הכנסה.
שאלה זו טומנת בחובה סוגיות משפטיות ועובדתיות גם יחד.
בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת כי סילוקה של תביעה על הסף, הינו סעד חריג, אשר יינתן רק במקום בו נהיר לבית המשפט כי גם שעה שיוכחו כלל טענות התובע/ת, לא יהא מקום למתן הסעד המבוקש.
אני ערה לטענות הנתבע 2 כל פיהן החברה, כדבריו, "פעילה חיה ונושמת", ואולם מקום בו לטענת התובעת אין אלו פני הדברים, יש מקום לאפשר לשני הצדדים להביא ראיותיהם בעניין זה, כדבעי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
