תא"מ 51036-02-13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שדה ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 24.2.13 ע"ס 33,868 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 22.8.12.

נערך אתמול בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות מטעם שני הצדדים: מטעם התובעת – נוסעת (אשת הנהג המנוח) ברכב פרטי של מבוטחי התובעת (הנהג המנוח נפטר); ומטעם הנתבעים – נהג משאית הנתבעים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

הצדדים והעדים הציגו גרסות מנוגדות לאופן התרחשות התאונה, ועל יסוד התשתית הראייתית שהוצגה ולאחר שקלול הסתברויות של הגרסות והעדויות, אני מוצא לחלק את האחריות בין שני הנהגים, כך שנהג רכב פרטית התובעת נושא ב- 20% מהאחריות לקרות התאונה ולכל נזקיה, ואילו נהג משאית הנתבעים נושא ב- 80% מהאחריות.

בהתאמה, הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 27,094 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 24.2.13 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 423 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.

• סך של 450 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת.