תא"מ 50556-02-15 ט' נ' י'

1.לפניי תביעה על סך 45,000 ₪ להשבת חלק משכר הטרחה ששולם לנתבע.

במהלך חודש אפריל 2014 פקד משבר את חיי הנישואין של התובעת, בעקבותיו הגיעה התובעת לכלל החלטה כי היא מעוניינת להתגרש מבעלה. התובעת, שהייתה במצב היריון מתקדם, קיבלה המלצה אודות הנתבע, והגיעה למשרדו על מנת שיטפל בהליך הגירושין על כל הכרוך בו.

במהלך הפגישה הבהיר הנתבע לתובעת כי עליה להגיש ארבע תביעות שונות (תביעת מזונות, תביעה למשמורת, סידור גט ותביעה לפירוק שיתוף). הנתבע הציע לתובעת להכין את ארבעת התביעות ולהגישן כנגד סך של 55,000 ₪.

באותו היום הלכה התובעת לביתה ללא שנחתם הסכם כלשהו בין הצדדים.

למחרת ביקשה התובעת מהנתבע פגישה נוספת, במהלכה חתמה על הסכם שכר הטרחה, הוא נשוא המחלוקת בתיק זה.

התובעת שילמה לנתבע מראש את שכר הטרחה הנקוב בהסכם, בסך 55,000 ₪, והנתבע הגיש את ארבעת כתבי התביעה, כפי שסוכם: שלושה מתוך כתבי התביעה הוגשו כעבור יומיים לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, ואילו כתב התביעה לסידור גט הוגש לבית הדין הרבני כעבור כשבועיים.

כעבור פחות מחודש שככה מעט הסערה שפקדה את חייה האישיים של התובעת, ובני הזוג פנו לניסיון להשכנת שלום בית. לפיכך ביקשה התובעת מהנתבע להשהות את כל ההליכים שננקטו בעניינה.

למרבה השמחה, הליכי שלום הבית נשאו פרי, ולפיכך, בתחילת חודש ספטמבר, הגיש הנתבע בקשה למחיקת התביעות שהוגשו.

נוכח האמור, ביקשה התובעת מהנתבע כי ישיב לה את מרבית שכר הטרחה ששולם לו על ידה. האחרון סירב לבקשת התובעת, ומכאן ההליך שבפניי.