תא"מ 5048-04-12 עירית לוד נ' אלוחואח

לפני תביעה כספית ע"ס 37,172.60 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעים עפ"י סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (תיק הוצל"פ 01-04782-12-3). התביעה עניינה תשלומים שונים, בהם ארנונה ומים, שצברו הנתבעים בין השנים 1999-2011 בגין נכס ברחוב החלוץ 32 בלוד בו הם מחזיקים.

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע התובענה נתמכת בתצהירם. בהחלטה מיום 28.3.13 ניתנה לנתבעים רשות להתגונן.

עיקר טענות התובעת

התובעת טוענת כי הנתבעים, כמחזיקים בנכס, צברו חובות בין השנים 1999-2011, כפי סכום התביעה. התובעת שלחה לנתבעים דרישות תשלום באופן שוטף. הנתבעים מעולם לא השיגו או הגישו ערר בנוגע לחיובים על הנכס. התובעת פעלה כנגד הנתבעים בהליכי גביה מנהליים, לרבות משלוח הודעות דרישה, עיקולים על חשבונות בנק ומטלטלין. התיק הועבר לטיפול משפטי בשנת 2011. לאחר הגשת התביעה שילמו הנתבעים סך של 10,736.13 ₪ על חשבון החוב שבתביעה ויש לקזז סכום זה מסכום התביעה.

תאגיד המים של התובעת הופרט בשנת 2008. לכן, התביעה עניינה חובות מים שנצברו על למועד זה בלבד, כפי סמכות התובעת.

מטעם התובעת העידה הגב' רקפת סלע-פרץ, מנהלת ההכנסות והארנונה בתובעת. תצהירה נתמך בתדפיסי חוב מפורטים לשנים נשוא החוב הנטען וכן בתיק העיריה בו מפורטות פעולות הגביה שנעשו. הגב' סלע נחקרה על תצהירה. 

עיקר טענות הנתבעים

הנתבעים למעשה אינם חולקים על עצם קיומו של חוב לתובעת. הנתבעים טוענים 4 טענות עיקריות: שיהוי, התיישנות, גביית חוב עבור מים בניגוד לדין ואי קיזוז תשלום ששולם לאחר הגשת התביעה.

התיישנות – התובעת אינה רשאית לגבות מהנתבעים סכום כלשהו העולה על 7 שנים טרם הגשת התביעה. התובעת לא נקטה הליכי גבייה מנהליים כנגדם ואף אם עשתה כן הרי שבמידה מועטת אשר אין בה כדי להאריך את תקופת ההתיישנות, מה גם שלא שלחה לנתבעים התראות טרם נקיטת ההליכים.