תא"מ 50114-11-12 פרזנטי ואח' נ' דמקו לוגיסטיקה ישראל בע"מ ואח'

לפני בקשת התובע להתיר לנתבעת 1 להמציא לנתבעת 2 את כתב התביעה ואת ההודעה לצד ג' על דרך של תרגום כתב התביעה לאנגלית לידי הנתבעת 2 בארצות הברית באמצעות חברת שליחויות בינלאומית.

בחנתי את השאלה לאור מבחני הפסיקה ואני סבורה כי ניתן להיענות לה בחיוב.

אביא בהקשר זה דברי כבוד השופט בנימין ארנון מבית המשפט המחוזי מרכז ב- ת.א. 52872-09-12 רועי לאון נ' סחיש ואח' (פורסם בנבו).

וכך נאמר שם בפסקאות 31-32, 34 של פסק הדין:

"31.נשאלת השאלה: האם סעיף 10(א) באמנת האג, המתיר ביצוע המצאת כתבי בי-דין באמצעות הדואר, מאפשר ביצוע המצאה בדואר אך ורק באמצעות שירות הדואר הרשמי של מדינה כלשהי מאלו שהצטרפו לאמנת האג, או שמא ניתן לבצע המצאה כדין של מסמכים משפטיים מכוחו של סעיף זה גם באמצעות גופי דיוור פרטיים, כדוגמת החברות FedEx או UPS.

32.... נוכח טשטוש הגבולות הקיים במדינות רבות בין שירותי הדואר הציבוריים ושירותי הדואר הפרטיים, ומאחר שבחלק מהמקרים אף הופרטו שירותי הדואר על ידי מדינות שונות (כדוגמת גרמניה), נוכח רמת השירותים הגבוהה הניתנת על ידי שירותי הדיוור הפרטיים, אשר פונקציונאלית אינה נופלת - ולעיתים אף עולה - על זו הניתנת על ידי שירותי הדואר הציבוריים, ובשים לב להיקף הרב של השימוש המסחרי הבינלאומי בשירותי דיוור פרטיים באמצעות חברות כדוגמת FedEx ו- UPS, אין מניעה להכיר בשירותי הדיוור הניתנים על ידי גופים פרטיים אלה כהמצאה "באמצעות ערוצי דואר" ("by postal channels"), כהגדרת מונח זה בסעיף 10(א) באמנת האג...

34.כפועל יוצא מכל האמור לעיל הנני קובע בזאת כי ניתן להמציא כתבי בי-דין למדינה שהיא מצד לאמנת האג באמצעות שלח של חברת FedEx, ככל שמדינת היעד לא התנגדה לכך שתבוצענה המצאות של כתבי בי-דין בתחום שיפוטה באופן הקבוע בסעיף 10(א) באמנת האג".

הדברים האמורים לעיל יפים והולמים גם את ענייננו.

סיכומו של דבר, אני מתירה את ההמצאה בדרך המבוקשת ע"י התובע.

הואיל והבקשה לא הצריכה תגובות הצדדים שכנגד, אינני עושה צו להוצאותיה.