תא"מ 50037-12-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מילר ואח'

הצדדים מילאו ידי ליתן פסק דין בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

הנתבעים הגישו בקשה למחיקת/דחיית התביעה נגדם על הסף נוכח תשלום ששילמו למבוטחת התובעת, אשר בהתאם להסכם עם מבוטחת התובעת מסלק את כל התביעות נגדם ומאיין את זכות השיבוב של התובעת.

עמדת התובעת היא כי התשלום נעשה בגין המוקד האחורי וכי המבוטחת לא ויתרה על תביעתה בגין הנזק למוקד הקדמי.

בדיון שהתקיים בפניי נותרה המחלוקת על כנה ובנוסף התברר נושא האחריות לקרות התאונה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו ושמעתי את עדויות הצדדים, ולאור גישת הפסיקה המחייבת בחינת אומד דעת הצדדים בעריכת ההסכם, אני סבורה כי לא הוכח בפניי שהיה בחתימה על כתב הוויתור על ידי מבוטחת התובעת משום ויתור על המוקד הקדמי, ועל כן אין הצדקה למחיקת/דחיית התביעה על הסף.

באשר לאופן התרחשות התאונה, לא הוכחה בפניי גרסת התובעת לגבי הדיפת רכבה אל עבר הרכב הראשון בשרשרת כתוצאה מהפגיעה מאחור, יחד עם זאת גם אם נלך לשיטת הנתבעים לפיה רכב התובעת פגע ראשית ברכב הראשון ורק לאחר מכן נפגע מרכב הנתבעת, אזי לאור היקף הנזק הנלמד מחוות דעת השמאי שהגישה התובעת, סביר להניח כי עוצמת הפגיעה מאחור ברכב התובעת, החמירה את נזקיה במוקד הקדמי גם אם רכבה הוא שפגע קודם ברכב הראשון.

לפיכך אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בשיעור של 50% מנזקיה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת של 3,987 ₪, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 500 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 1,400 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ז, 18 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: