תא"מ 5000-07-15 קרינסקי נ' הנהלת בתי המשפט ואח'

התובענה שלפני הינה תביעה נזיקית כנגד שופטת בנוגע להכרעות שניתנו על ידה במסגרת תפקידה וכנגד המדינה כאחראית למעשיה באחריות שלוחית.

רקע ועובדות המקרה

1. התובע טוען כי ניהל לפני הנתבעת מס' 2 כבוד השופטת חנה ינון תביעה כנגד אדם בשם אמנון אביעד וחברה שבשליטתו תביעה לאחר שהלה התחייב לתת שירות משפטי בהיותו מנוע מלעשות כן. עוד נטען בתביעה כי כבוד השופטת ינון נתנה פסק דין המקבל את התביעה אך לא זיכתה אותו בהוצאות משפט לרבות שכר טרחת עו"ד, לא הרימה א תמסך ההתאגדות בין אביעד לחברתו ופסק הדין הועתק מפסק דין אחר.

   בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבעים, בין היתר, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל חסינות שיפוטית ובשל התיישנותה. לכן הוריתי לצדדים לסכם תחילה בטענות אלו והצדדים פעוללו בהתאם להחלטתי.

   תמצית טענות הצדדים

2. הנתבעות טוענות כי פסק דינה של נתבעת מס' 2 ניתן ביום 30.6.2008 ואילו התביעה הוגשה ביום 2.7.2015 בחלוף מעל לשבע שנים ממועד מתן פסק הדין. מועד מסירת פסק הדין לתובע לא ידוע שכן התובע גרם נזק ראייתי בעניין זה עת השתהה בהגשת תביעתו.

   באשר לחסינות השיפוטית קיימות שתי גישות: הראשונה רק במקרים חריגים של רשלנות רבתי ובוטה מצד השופט ניתן להגיש תביעה כנגד המדינה ובכל מקרה לא כנגד השופט. גישה שניה היא החסינות השיפוטית היא מהותית ולכן לא ניתן להגיש תביעה לא כנגד השופט ולא כנגד המדינה. אין עדין הלכה בבית משפט העליון אך ההלכה המתגבשת בפסיקה של ערכאות נמוכות היא לכיוון הגישה השנייה.

   התובע בסיכומיו טוען כי התביעה הוגשה לפני פגרת הקיץ שלא באה במניין הימים. התובע מפנה לפסיקה של שתומכת בטענתו שניתן לתבוע את מערכת המשפט. התובע נסמך על הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות וטוען כי פסק הדין מעולם לא נשלח אליו.