- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 49838-11-12 סרף נ' גאון - חברה לבנין והשקעות בע"מ
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב-יפו |
49838-11-12
4.9.2014 |
|
בפני השופט: עמית יריב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: סימון ז'ק סרף |
נתבעת: גאון - חברה לבנין והשקעות בע"מ |
| פסק דין | |
|
לפניי תביעה לתשלום יתרת התמורה בגין חוזה לביצוע עבודות שהזמינה הנתבעת מאת התובע.
הנתבעת, חברה יזמית, נתבעה על ידי דיירים במיזם מגורים שבנתה בגין ליקויי בנייה. במסגרת הליך משפטי בין הנתבעת ובין שמונה דיירים, הוסכם כי הנתבעת תהיה זכאית לתקן את הליקויים שהוצגו במסגרת חוות דעתו של שמאי (מר אייל שנהב) חלף תשלום פיצויים.
לשם ביצוע התיקונים, התקשרה הנתבעת עם התובע בהסכם ביום 24.2.2005 (נספח א' לתצהירי הנתבעת, להלן: "הסכם ההתקשרות"), במסגרתו שכרה את שירותי התובע לשם ביצוע התיקונים.
לטענת התובע, שילמה הנתבעת רק 24,000 ₪ מן התמורה החוזית המוסכמת, חלף 64,000 ₪ בתוספת מע"מ שאמורה הייתה לשלם, ועל כן הגיש תביעה על סך 40,000 ₪ בגין יתרת התמורה.
בפי הנתבעת שתי טענות עיקריות. ראשית טוענת הנתבעת, כי תביעתו של התובע התיישנה, מאחר שהוגשה מעבר לתקופת ההתיישנות. שנית טוענת הנתבעת, כי עבודתו של התובע הייתה לקויה ופגומה, וכי על פי מנגנון הקנס שבהסכם ההתקשרות, אין הוא זכאי לתמורה נוספת, ולמעשה – התובע הוא אשר חייב כספים לנתבעת.
הנתבעת אף חולקת על הסכום ששולם, וטוענת כי שילמה סך של כ-47,000 ₪ בגין העבודות, קרי – שילמה ביתר בהתחשב בתניית הקנס.
לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, ושמעתי את עדויות הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להידחות במלואה – הן מחמת התיישנות והן לגופה.
לעניין ההתיישנות – חוק ההתיישנות קובע, כי תביעה מתיישנת בתוך שבע שנים מיום היווצרות העילה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958).
התביעה בענייננו הוגשה ביום 26.11.2012. מהו מועד היווצרות העילה? אני סבור, כי מועד זה הוא המועד שבו, על פי ההסכמות החוזיות שבין הצדדים, היה התובע זכאי לקבל את מלוא התמורה. מועד זה, על פי סעיפים 10 ו-11, נבע, לכל המאוחר, למועד שהוא "שוטף + 60 ימים" ממועד קבלת דוח השמאי שנהב שעניינו תיקון הליקויים (להלן: "דוח שנהב השני").
על פי התאריך המופיע על דוח שנהב השני (נספח ג' לתצהיר הנתבעת), התקבל דוח שנהב השני במזכירות בית משפט השלום בראשון לציון ביום 17.7.2005. שוטף + 60 לפי תאריך יסוד זה – פירושו שהתובע זכאי היה לקבל את יתרת שכרו כבר ביום 1.10.2005, ומכאן שעילת תביעתו נוצרה באותו מועד, והיא התיישנה ביום 30.9.2012.
תביעתו של התובע הוגשה כמעט חודשיים ימים לאחר תום תקופת ההתיישנות – ודי בכך על מנת לדחותה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
