ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח' נ' אביב ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד, בסדר דין מהיר, על רקע נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 08.05.2016, בין כלי רכב, מ"ר 33-172-52 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 44-091-75 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלותו, הוא התובע שכנגד 1, ומבוטח על ידי הנתבעת 2 והתובעת שכנגד 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לאחריות לקרות התאונה ובאשר להיקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעה עדותם של נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ועד ראייה נוסף שישב לצדו של הנהג ברכב הנתבעים.

4.בתום הדיון בתביעה, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על יסוד החומר המונח לפניי, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

כללי

כבר עתה אומר כי טרם אכנס לעובי הקורה ולדיון התמציתי בנושא האחריות לקרות התאונה, דין התביעה שכנגד להידחות.

התובעים שכנגד הגישו את התביעה שכנגד יום לפני ישיבת ההוכחות שנקבעה עוד מיום 01.09.2016. כך שהיה ברשות התובעים שכנגד די והותר פנאי להגשת התביעה שכנגד. התובעים שכנגד אינם יכולים לצפות כי הנתבעת שכנגד תוכל להתגונן כראוי תוך יום עבודה אחד.

לכן, דין התביעה שכנגד היה להימחק.